בעבודה הזו לא אוהבים צעירות ומנסים רק להפיל אותי, מה לעשות?

אני עובדת חדשה במקצוע שלי כבר 7 חודשים בעבודת משמרות קשה בצוות של נשים בלבד.

כשהגעתי כבר בהתחלה אמרה לי אחת העובדות שלא אוהבים כאן צעירות וינסו להפיל אותי.

בהתחלה נתתי את הנשמה ועדיין שמעתי שמדברים עליי לא יפה ומספרים שאני עושה טעויות (וזה ברור שעובד חדש יעשה טעויות בהתחלה). לפעמים הייתי נכנסת לחדר ותופסת נשים מרכלות עליי. אז התאמצתי עוד יותר אבל כנראה שזה לא עזר. לאחרונה הרמתי ידיים והתחלתי לעבוד רגיל כמו כולם בלי להתחנף ולעשות את העבודה של האחרים. כי הבנתי שמה שאני לא אעשה גם ככה ידרסו אותי.

היום אחרי תקופה של 7 חודשים האחראית שלי עשתה הערכה שנייה והמליצה על העברה שלי כי אני לא עובדת טובה לדבריה.

בגלל שאני עובדת משמרות קיבלתי את המשמרות הכי גרועות (כלומר הרוב לילות) ולכן רוב הערכה שלה אליי היא על פי סיפורים של עובדות אחרות. איזה ליכלוכים היא העבירה עליי וכל זה עובר לאחראית של כל המוסד וזה כואב לי כל כך זה כל כך לא הוגן.

כלומר כל העתיד המקצועי שלי נדפק בגלל סיפורים של עובדות אחרות.
גיליתי שם דברים הזויים כמו למשל שעבדתי עם תינוק וראיתי איך מטפלים בו לא טוב והוא לא הרגיש טוב באתי וסיפרתי לעובדות שכאב לי עליו והיא כתבה בהערכה את הדברים האלה ש"קשה לה לראות ילד אחר סובל", היא פשוט הפכה את זה שריחמתי על תינוק לזה ש"קשה לי" .

בנוסף היא כתבה בהערכה ש2 לקוחות התלוננו שלא חייכתי אלייהן. ובאים לקוחות ממש עצבניים ואני משתדלת לתת את כל כולי אבל אני לא יכולה להיות קוסמת אנשים באים במצב קשה אני לא יכולה לגרום להם להרגיש פתאום נפלא אני משתדלת.

עוד הערה שהיא כתבה עליי היא "לא עוזרות לאחרות"

ועוד הערה " לא מוכנה לעזור במשמרות" בשפה יותר פשוטה לא מוכנה לקחת את כל משמרות הלילה לאחרות ולעבוד כמו חמור בזמן שאחרות עובדות רק בבקרים. ודוגרי זה נכון לא מתווכחת אני לא רוצה להיות חמור אני רוצה לעבוד בכבוד להרוויח כסף ולא להפסיד במחיר הזה את המשפחה שלי.

הייתה תקופה שעבדתי 2-3 לילות בשבוע כשאחרות לא עבדו אפילו לילה אחד בלבד. החוסר צדק במקום הזה כל כך מוגזם. אמא שלי טוענת שעכשיו כשאני לא עובדת יותר לילות היא פשוט מנסה להיפטר ממני אני לא יודעת אם זה נכון.

נראה שגמרו עליי ואני ממש מיואשת בחיים לא השפילו אותי ככה, אני עבדתי בחנות בגדים במשך שנים וקיבלתי ביקורות והשתפרתי והייתי עובדת נפלאה ואחרי זה בשירות הלאומי שלי שנתיים הייתי עובדת מצטיינת מעולם אף אחד לא אמר מילה עליי. כאן אני מרגישה שמה שאני לא אעשה אני פשוט על מוקד אף אחד לא סובל אותי וגם ככה הביטחון העצמי שלי ברצפה אז עכשיו אני ממש מרגישה הרגשה של חוסר עתיד ורצון לבכות כל הזמן.

נוסף לכל אני בהריון אז זה ממש לא תורם.

מיואשת צריכה עצות, לא יודעת מה לעשות עם עצמי כבר.