העובדה שאני לא נותן לה את כל תשומת הלב, זה מה שגורם לה קצת להירתע ממני?

היי (:

אני בן 16, תלמיד כיתה י"א. אני נחשב נורא מצחיק, אני חושב שאני נראה לא רע ואני סך הכול אהוב בקרב בני כיתתי ושכבתי. אני מתחבר טוב עם אנשים, בנות אוהבות להיות בסביבתי וסך הכול ממש טוב לי בבית ספר.
יש לי ידידה בכיתה שאני אוהב אותה.. אנחנו לא כאלה ידידים טובים שמספרים הכול אחד לשני וכאלה. אין לי כאלה ידידות. אבל אני מחשיב אותה בתור חברה טובה. אנחנו נהנים לצחוק ביחד, לפעמים נפגשים עם עוד איזה קבוצת חברים אחרי צהריים והכל טוב ויפה. אבל.. יש לה קצת קטעים לא מובנים, אני פשוט מתקשה להבין מה היא מרגישה כלפיי.. ולשאול אותה פשוט אין לי אומץ. יש ימים שהיא באה לשבת לידי בהפסקות ואנחנו צוחקים ומדברים, ויש ימים שהיא ממש מתעלמת ממני. יש לה קטעים שהיא סתם מתערבת בשיחות ומעירה כל מיני הערות מפגרות. לדוגמא, דיברתי עם חבר שלי על זה שאני טוב במשהו אז היא באה משום מקום ואומרת "לא אתה לא". כל מיני הערות מוזרות כאלה שאני לא מצליח להבין. למה יש ימים שהיא פשוט נכנסת לכיתה, רואה אותי ואפילו לא אומרת בוקר טוב ויש ימים שהיא מתקרבת אליי? לוקח חודשים לקבוע איתה להיפגש (שוב עם עוד מספר אנשים. לא רק אנחנו לבד), היא תמיד מתרצת ובאמת לוקח הרבה זמן לשכנע אותה. לא ברורה לי כל ההתנהלות שלה, מין שילוב של אהבה כלפיי ויחד עם זה עוינות. קצת קשה לי להסביר. היו ועדיין יש בנות שאני יודע ומבין שהן מעוניינות בי על פי צורת הדיבור שלהן אליי, זה שהן לא מרפות ותמיד מחפשות את קרבתיי. והיו ועדיין יש בנות שלא ממש מתות עליי (בלשון המעטה..) ולא מנסות להסתיר את זה. אבל היא? פשוט שילוב של שתיהם. אולי זה מה שגורם לי להימשך אלייה (וגם העובדה שהיא פשוט מדהימה)... חשוב לציין שלשנינו אין הרבה נסיון עם בני המין השני. לשנינו לא היה חבר\חברה מעולם. אין לה כמעט ידידים חוץ ממני והיא בעיקר מסתובבת עם הקבוצת חברות שלה. רוב הידידות שלי הן החברות שלה. אני די פלרטטן כזה, אני מדבר בצורה חופשית עם בנים ובנות.. כשהיא מדברת עם בן אחר אני פשוט רוצה להרוג אותו, אין לי מילה אחרת. אולי העובדה שאני לא נותן לה את כל תשומת הלב זה מה שגורם לה קצת להירתע ממני? לחשוב אולי שאני לא "בליגה שלה"? כפי שאתם יכולים להבין מהכתיבה שלי, אני מרגיש קצת אבוד. אף פעם לא ממש הייתי במצב כזה שלאהוב מישהי וזה תמיד היה נראה לי סתם טרנד מוזר של מתבגרים או נסיון להידמות למבוגרים, אבל עכשיו הבנתי שזה אמיתי ואני פשוט לא יודע איך להתמודד עם הסיטואציה.
אני יותר מאשמח לעצות מהנסיון שלכם, איך אני אמור להתמודד עם מצב כזה? מה היא מרגישה כלפיי? אני יודע שרובכם תגידו לי שאני פשוט אשאל אותה או אזמין אותה לצאת. אני לא בחור ביישן אבל אני פשוט לא יודע איך עושים את זה. וזה קשה לי. אני לא מדמיין את עצמי שואל אותה את זה.
ממש תודה לכל מי שיעזור (: