פגשתי אותו שוב אחרי 5 שנים, הרגשות צפים אך מפחדת להיפגע! לתת לו הזדמנות?

שלום לכולם (:
רציתי לשתף אתכם ולשמוע מה דעתכם על כל מני מחשבות שיש לי על החיים...ועל אהבה.

אני מאמינה באהבה מאוד, בעיניי אהבה זה אחד הדברים הכי יפים שיש בעולם.

שמעתי הרבה סיפורים על מקרים שקרו...לדוגמה על אנשים שזרקו הכל לטובת האהבה שלהם, ושאני כותבת הכל זה כולל את המוסר, הצדק והחברים.....וזה פתאום גרם לי לחשוב האם האהבה היא באמת כל כך טובה כמו שאני מאמינה או שאולי יש בה צדדים רעים? י
ש אנשים שמאמינים שאנחנו יכולים לאהוב כמה אנשים במהלך החיים שלנו ויש כאלה שמאמינים בנפשות תאומות. יש כאלה שחושבים שהכל מקרי ויש כאלה שטוענים שהגורל מפגיש אותם עם בן או בת הזוג. ויש כאלה שבכלל לא מאמינים באהבה אלא רק בזוגיות ושהופכת מהתאהבות להרגל.
סוקרטס אמר שפעם בני האדם היו חציים גבר וחציים אישה....עד שהם הופרדו ומאז הם מחפשים אחרי החצי המשלים שלהם.

אני כרגע מרגישה במצב די קריטי,
כשהייתי בת 11 פגשתי ילד והתאהבתי בו במלוא מובן המילה לדעתי, אני זוכרת את הרגע הזה שראיתי אותו ופשוט התאהבתי. היינו מדברים הרבה ונפגשים קצת כי הוא גר רחוק יחסית...אחרי שלוש שנים פגעתי בחבר שלי ובחברות שלי שאהבו אותו כדי להיות איתו....אחרי שבועיים הוא נפרד ממני ונתקנו קשר לגמרי, אני מאוד כעסתי עליו.
נהיה לי חבר ממש רציני ושהיינו ביחד שנה ונפרדנו לא מזמן כי הוא עבר לגור מאוד רחוק..לא בארץ. לפני שבוע פגשתי את אותו ילד מגיל 11, חשבתי שהתגברתי על זה הרי שנתיים לא דברנו אבל לא, הוא פשוט גורם לי להרגיש מה שאף פעם לא הרגשתי לאף אחד. הוא טוען שהוא התאהב בי כשהוא ראה אותי....

אני יודעת שזה נשמע כל כך מטופש וילדותי, אני מרגישה כל כך ילדה קטנה שאני מתעסקת בכל החרא הזה...
אני מפחדת לעשות את אותה טעות פעמיים....אני לא רוצה להיפגע ממנו שוב. אבל אני מפחדת שזה לעולם לא יעבור לי הרגש המטורף הזה שיש לי אליו...אני מפחדת שהוא החצי שלי (אם יש כזה דבר) ואני אפספס אותו ולא יהיה לי אחד כזה...אני מפחדת שאני אפספס את האהבה המאושרת שלי...

הרי זה מטורף מגיל 11! 5 שנים אני אוהבת אותו בלי שקרה בנינו משהו רציני...
כרגע אני זאת שחזקה בקשר, אני זאת שצריכה להחליט אם אני רוצה קשר איתו אפילו סתם של חברות או לא.....הוא אמר לחברים שלו שהוא רוצה הזדמנות שנייה....

אני בעד לתת הזדמנויות בדרך כלל אבל כאן? זה יהיה לי באמת טוב? אני באמת נורא נפגעתי ממנו ! אפילו שזה היה מזמן.... מפחדת שאני מפספסת את הנפש התאומה שלי!

אשמח לשמוע מה דעתכם על כל מה שכתבתי....ואני מוסיפה שיר של משוררת שאני מאוד אוהבת!
סליחה על שפיכת הלב המטופשת והארוכה.
אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת, הַאִם זֶה טִבְעִי,
הַאִם זֶה רְצִינִי, הַאִם זֶה מוֹעִיל -
מַה תּוֹעֶלֶת יֵשׁ לַעוֹלָם מִשְּׁנֵי בְּנֵי-אָדָם,
שֶׁאֵינָם רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם?

מֻגְבָּהִים זֶה אֶל זֶה שֶׁלֹּא בִּזְכוּת,
זוּג אַקְרָאִי מִמִּילְיוֹן, אַךְ מְשֻׁכְנָעִים
שֶׁכָּךְ נִגְזַר - כִּפְרָס עַל מַה? עַל לֹא-כְלוּם;
הָאוֹר נוֹפֵל מִשּׁוּם מָקוֹם -
לָמָּה דַּוְקָא עַל אֵלֶּה, וְלֹא עַל אֲחֵרִים?
הַאִם זֶה עֶלְבּוֹן לַצֶּדֶק? כֵּן.
הַאִם זֶה מֵפֵר עֶקְרוֹנוֹת שֶׁקֻּיְּמוּ בְּקַפְּדָנוּת,
מַפִּיל מוּסָר מִפְּסָגוֹת? מֵפֵר וּמַפִּיל.

הִסְתַּכְּלוּ בַּמְאֻשָּׁרִים הַלָּלוּ:
לוּ לְפָחוֹת הִסְתַּתְּרוּ קְצָת,
מִתְחַזִּים לִמְדֻכָּאִים וּמְעוֹדְדִים בְּכָךְ אֶת יְדִידֵיהֶם!
שִׁמְעוּ, אֵיךְ הֵם צוֹחֲקִים - בְּאֹפֶן מַעֲלִיב.
בְּאֵיזוֹ שָׂפָה הֵם מְדַבְּרִים - מוּבֶנֶת לְמַרְאִית-עַיִן
וְטִקְסֵיהֶם, הַחֲגִיגוֹת,
הַמְּחֻיָּבֻיּוֹת הַמְּחֻכָּמוֹת זֶה כְּלַפֵּי זֶה -
הַדָּבָר נִרְאֶה כִּמְזִמָּה מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּה שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת!

קָשֶׁה אֲפִלּוּ לְשַׁעֵר, עַד הֵיכָן הָיוּ הַדְּבָרִים מַגִּיעִים,
לוּ נִתַּן הָיָה לְחַקּוֹתָם.
עַל מָה הָיוּ יְכוֹלוֹת לִסְמֹךְ הַדָּתוֹת, הַשִּׁירוֹת,
מֶה הָיָה נוֹתַר בַּזִּכָּרוֹן, מֶה הָיָה יוֹרֵד לְטִמְיוֹן,
מִי הָיָה רוֹצֶה לְהִשָּׁאֵר תָּחוּם בִּגְבוּלוֹת.

אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת, הַאִם זֶה הֶכְרֵחִי?
הַטַּעַם הַטּוֹב וְהַתְּבוּנָה מוֹרִים לִשְׁתֹּק עַל-אוֹדוֹתֶיהָ
כְּעַל שַׁעֲרוּרִיָּה מֵהָרְבָדִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל הַחַיִּים.
יְלָדִים נֶהֱדָרִים נוֹלָדִים בְּלֹא עֶזְרָתָהּ.
לְעוֹלָם לֹא הָיְתָה מַצְלִיחָה לְאַכְלֵס אֶת כַּדּוּר-הָאָרֶץ,
שֶׁהֲרֵי הִיא מִתְרַחֶשֶׁת רַק לְעִתִּים נְדִירוֹת.
אֵלֶּה שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת
טוֹעֲנִים כִּי בְּשׁוּם מָקוֹם אֵין אַהֲבָה מְאֻשֶּׁרֶת.

בֶּאֱמוּנָתָם זוֹ יֵקַל עֲלֵיהֶם לִחְיוֹת, וְגַם לָמוּת.