להשכיר דירה למרות הקשיים או לחיות אצל ההורים בנפרד?

אני בת 22 נמצאת בזוגיות מדהימה כבר 4 שנים... אבל יש שיכולים והתלבטויות מצידי...
אחרי שנה של זוגיות עברנו לגור בבית של אמא שלו... הוא בן יחיד אז ככה שהיה לנו די הרבה פרטיות אצל אמא שלו... אבל אחרי זמן די קצר התחיל להפריע לאמא שלו הנוכחות שלנו בדירה )אני מניחה שבעיקר שלי(
היא לא הפסיקה לצעוק ולהכריז שנעוף מהבית שלה ונמצא לנו מקום לגור... אני בחורה מאוד ביישנית ומאוד מנומסת היא בקושי הרגישה אותנו שם...
כבר לא רציתי להיות שם דקה אחת ואחרי שיקולים רבים ביני לבין עצמי החלטתי להעמיד לו אולטימטום שאם הוא רוצה להמשיך את הקשר הזה שישכיר דירה... והייתי אז בת 18
וכך היה בתוך שבועיים כבר מצאנו דירה והתמקמנו... ההורים שלי קצת עזרו בקניה של המוצרי חשמל והקניות אבל את שאר הריהוט הצטרכנו לממן בעצמנו והוא כמובן לקח הלוואה מהבנק ... הוא עבד והחזיק את כל הבית לבד!!!
אחרי חצי שנה הגיע צו גיוס והבנתי שלשכור דירה זה משהו לא ריאלי כרגע... ובזמן הטירונות הוא פינה את הדירה וחזר לבית אימו...
שהתחלתי את הסדיר הצטרפתי לגור איתו אצל אמא שלו... אבל זה היה סיוטטט נוראייי.... כמו שציינתי אישה בת 70 שהמצב הנפשי שלה לא כל כך יציב עם המון מצבי רוח.... לא נקייה כל הבית מסריח ובנוסף לכל גם רכושנית לדברים שלה אז ככה שהיא גם לא מסכימה לו לנקות... המקרר ריק והיא לא קונה אוכל... לקחנו על עצמנו את עניין הקניות וכל שבוע המקרר היה מלא מכל טוב.... הייתי מוכנה באמת לסבול שם, להתקלח עם כפכפים. לאכול בכלים חד פעמיים, להשתמש בשירותים באויר... הייתי מבשלת להם כל יום ומכבסת... ככה במשך שלוש שנים עד שהגעתי לסף ייאוש.... כל היום לשמוע אותם רבים ובנוסף כל מה שאני סובלת שם....
הוא כרגע עובד 2 עבודות גם כדי להתקיים וגם כדי להחזיר הלוואה על הדירה בעבר...

כרגע אני אצל אמא שלי לכמה ימים אך לא באמת מתכוונת לחזור לשם... זה מאוד קשה לשנינו להיות קצת מרוחקים זה משהו שאנחנו לא רגילים אליו... דיברנו על אפשרות של להשכיר דירה, היום אני בטוחה שיהיה לנו יותר קל כי גם אני עובדת ונוכל ביחד לשלם את כל ההוצאות...
אבל הוא לא החלטתי , לרגע הוא מחפש דירות ביד 2 ולאחר מכן אומר שהוא לא מוכן לזרוק את הכסף לפח בישביל שכירות ושנחסוך אצל אמא שלו... יש לציין שבאזור שאנחנו גרים מכירי השכירות נורא גבוהים ודירת סטודיו או 2 חדרים עולה על סכום 3200-5000
אני גם בעד שנחסוך אבל יש גבול מה אני מוכנה לסבול בישביל זה...
אני מנסה ללכת עם ההיגיון ולא עם הרגש ואני יודעת שגם אם נחיה כרגע בנפרד אצל ההורים או אצל אמא שלו עד החתונה לא נוכל לחסוך מספיק בישביל לקנות דירה...
ברור לי שאחרי החתונה לא יעלה על הדעת שנחיה בנפרד . אני יודעת שהוא צריך אותי איתו... אם זה לביחד או לבישולים והכביסות שחסרים אצל אמא שלו ובאמת שאני עושה הכל מהלב...
אבל אני לא יודעת אם אני מוכנה לחזור לשם ולסבול את זה... ובטח שבטח שלא אחרי החתונה....

מאוד קשה לי להסביר לו את המצב ולהסביר לו שאין לנן ברירה אלא להשכיר דירה למרות שאני גם רוצה לחסוך לקניית דירה ולא לזרוק כסף לפח על שכירות...
אבל הוא ממש מתעקש ואני לא רוצה ללחוץ עליו ולגרום לו לעשות משהו כדי לרצות אותי אבל הוא לא יהיה שלם איתו... ורובכם כבר יודעים שאין כסף מתחילים הבעיות....

אני ממש אשמח לקבל עזרה בנושא ולגבש דעה....

לחזור לאמא שלו? ללחוץ עליו לשכור דירה?