יש מישהי שהכרתי בעבודה והיא קרירה ומעצבנת, מה לעשות?

היי אני עובדת במקום עבודה בערך שלוש חודשים.. ואני ועוד מישהי הצעירות היחידות, ביום הראשון היא ניגשה אליי ושאלה אותי איך קוראים לי , עניתי לה ושאלתי את אותה שאלה .. מאותו זמן נהיינו חברות לעבודה ..
אחרי שבוע היא סיפרה על מישהו שגם עבד שם והפסיק לדבר איתה.. והוא גם לא אומר לה שלום בכלל.. בהתחלה חשבתי שאולי הוא לא בסדר . אבל השבוע האחרון הבנתי למה ... היא קצת מוזרה, היא בקושי צוחקת, בקושי מתייחסת , ויותר מדי "ביישנית" אפילו זו לא המילה המתאימה בשבילה..
הבנתי גם שאכפת לה רק מעצמה ופחות מאחרים.. לדוגמא : תמיד היינו יוצאות לאכול ביחד בשעות העבודה, והיא כל הזמן עם אותו פרצוף , ידיד שלי שבא לשבת איתנו(הוא גם עובד באותה העבודה)
הוא שאל לשלומה , והיא כאילו עושה טובה שהיא עונה בכלל , עד שכבר נימאס לו ממנה , והוא בכלל לא בא לשבת איתנו יותר .
או שלדוגמא ,כשהיא שאלה אותי אם אני רוצה לצאת לאכול בחדר אוכל אמרתי לה שאני לא רעבה אבל אני יבוא ויהיה איתה..
שבוע אחרי ביקשתי ממנה לבוא אז היא אמרה שחבר שלה מביא לה לאכול אז אמרתי לה בסדר את רוצב אולי ניצא 10 דקות אני יאכל משהו כי אני רעבה , אז היא ענתה שלא כי אין לה כוח .. או ששבוע שעבר יצאנו ושמתי לי לאכול והיא החליטה שלא בא לה והיא הולכת אז אמרתי לה שאני לא יאכל לבד אז אני יבוא איתה , אז שיחקה אותה ואמרה לא תאכלי אז תישבי לבד אמרתי לה לא משנה עזבי ..
אני לא רגילה לסוג כאלו של בנות ... אני רגילה לחברות שישבו איתי ויהיו איתי ויש על מי לסמוך .. ויש עוד מלא דברים שקרו , היא לקחה אותי טרמפ שחבר שלה בא לאסוף אותה , וקצת הופתעתי שהיא הציעה , ואז הבנתי שזו לא ממש היא .. חבר שלה שאל אותי מה קורה ועם אנחנו מסתובבות ביחד, אז אמרתי לו שכן מדי פעם , אז הוא אמר תצאו ביחד גם מדי פעם לחדר כושר או ריצות (אנחנו לא שמנות , אנחנו רזות ואוהבוץ ספורט בגלל זה הציע )
אז אמרתי לו שבכיף לי אין בעיה .. הוא ילד זהב , והיא בקושי מתייחסת אליו . מדברת איתו ואפילו לא מסתכלת ולא צוחקת איתו . היא ילדה קרה , ולא מכירה אף אחד שם ועכשיו רק התחלתי להבין למה ולעומתי אני מלאת שמחת חיים מתייחסת לאנשים במידה ואומרים ךי בוקר טוב וסומכים עליי .. שלשום היא שלחה לי הודעה ; בואי ניצא עכשיו . זה עיצבן אותי לגמרי אז לא עניתי .. וחצי שעה אחר כך רשמה אני יצאתי כבר. אז החלטתי להגיב לא בא לי לאכול .. וכרגיל חוץ צלבקש לצאת לאכול היא לא מדברת ולא מחליפה שום מילה .. באותו יום שהלכנו לבית אמרתי לה היי היא הסתובבה ולא ענתה , החלטתי שהיא מחוקה אצלי ,באתי בבוקר לא התייחסתי אליה ,צחקתי עם העובדים ונהנתי הרבה יותר מאשר לראות כל יום פרצוף עצוב . היא באה אליי היום ואמרה לי היי אז החזרתי לה גם וחזרתי להביט בטלפון , אז היא שאלה מה את עושה , אמרתי לה כלום היא אמרה משעמם הא וישבה , אמרתי לה כן וקמתי אחרי דקה..
אני לא יודעת עם לרחם עליה ולמה היא ככה , חשוב לציין שאנחנו ניראות טוב , ואין שום סיבה שיש בעיה במראה חיצוני או שאין לה ביטחון.. אבל לי נימאס מהתנהגות ילדותית כזאת. אה וגם אין לה חברות בגלל זה חבר שלה כל כך ניסה לגרום לי להתחבר אליה. אבל לא ככה , זה גורם הרגשה לא כיפית ומשעמם .