הוא דתי ולא בנוי לקשר אז אנחנו רק שוכבים כי אין לנו עתיד ביחד, מה הלאה?

היי אני צריכה ייעוץ זה הסיפור שלי...לפני חמש שנים הייתי דתייה הכרתי חברים שהיו כמוני.... דתיים ומאז אנחנו יוצאים כל סוף שבוע ביחד היינו חברים ממש טובים אני בהמשך חזרתי בשאלה התגרשתי ויש לי ילדה אז מיותר לציין שאני חריגה מבחינתם אבל עדיין במסגרת החברים אף אחד לא מסתכל על הדברים בצורה כזו אנחנו נהנים ביחד צוחקים ומבלים בכיף....              לפני חודש ישבנו ביחד אני ואחד הידידים שלי דיברנו שתינו ובלי יותר מידי מחשבה התנשקנו ומאז הכול התפקשש... זה התחיל בסבבה ואז כשניסיתי להבין איפה זה עומד הוא קיבל פיק ברכיים ונבהל לא ראה לנו עתיד ביחד וגם לא רצה לפגוע בי או לאבד אותי אבל הקשר שלנו נהיה יותר אינטנסיבי... חיפשנו אחד את השנייה וניסינו לא לחשוב יותר מידי קדימה אבל פיתחנו רגשות אחד לשניה וזה הפך להיות מסובך יותר ויותר.... אז הגענו למצב שאנחנו משקרים ומסתירים מהעולם את מה שאנחנו עוברים וכל לילה ישנים מחובקים אחד עם השני ומחטטים בפצע הזה תוך כדי מחשבה למה לא כדי וכמה קשה אחד בלי השניה וכשאנחנו נפגשים עם החברים אז הוא מחזיק לי את היד מבלי שיראו והוא מלטף בהיסוס ואומר לי איך בגלגול אחר אולי זה ייקרה כמה אני שווה שיילחם בשבילי אבל זה לא ייקרה.... אז אני שוכבת במיטה לבד וחושבת לאן התדרדרתי הקשר שלנו נהיה רק פיזי ולא מעבר מיותר לציין שאני האשה הראשונה שהייתה לו.... ולא שהייתה לי בעייה בשבילו לחזור בתשובה ולבסס את החיים איתו ולהתחתן כי מבית כזה הוא הגיע שם חשבתי שהוא רוצה להיות אבל מסתבר שבלי קשר למצב הסטטי שלי הוא בכלל לא בנויי לקשר... אז אני משכיבה אותו במיטה ואומרת לו שרק את זה אני רוצה ממנו ומצפה שהוא יענה לי שהוא רוצה יותר אבל לא... טוב לו ככה ואני עדיף לי טיפה ממנו מאשר כלום וכיף לו כי הוא אומר שהוא לא יכול איתי ולא יכול בלעדי וממילא אין לנו עתיד ביחד אבל אולי יום יבוא ומשהוא ישתנה.... ובינתיים אני אמורה להסתפק בו בגוף שלו כי הנפש שלו לא שלי ולא תהיה גם.... אני נגעלת מהמחשבה הזו וחשבתי שזה טוב לי כי תקחי מה שהוא נותן כי זה עדיף מכלום אבל בזמן הזה הנשמה שלי דועכת אני לא כזו אני ילדה טובה לא בנוייה לתת את הגוף שלי סתם ואני מרגישה שהוא משחק בי אפילו שהוא חושב שלא...כי הוא מתגעגע והוא חושב עליי לא ישן ולא אוכל ויש לו רגעים שהוא חושב אולי בכל זאת ננסה אבל לא בסוף הוא בקש שאני יעזור לו לסיים עם זה כי הוא לא מסוגל לבד אבל מה איתי? מי יעזור לי? אני שוכבת וחושבת על זה ונגעלת.... הוא הצליח למרות הכול להגעיל אותי לפגוע בי לרמוס אותי אולי לא בכוונה ועם כל זה!! אני צריכה להתמודד רק לא כל כך יודעת איך ומה יהיה בהמשך, אני מבולבלת...