ההודעות ששלחתי לו הרסו את האמון שלו בי, הרסתי הכל! איך לקבל עוד צ'אנס?

אני ממש מבקשת שלא תשפטו אותי כי קשה לי מספיק.
מקווה שתמצאו כמה דק להקדיש לקריאת הסיפור שלי כדי לעזור לי.
אני באמת מבקשת עצה טובה.

התחלתי לפני 3 חודשים קשר עם בחור שגר בחול. הכל התקדם ממש מדהים  נהננו כל כך ביחד והצלחנו לשמר הכל למרות המרחק בזכות הידיעה שאני עוברת  לגור לידו בקרוב (בלי קשר אליו זה בתכנון).

לפני כמה ימים עשינו שיחה ושיתפתי אותו בפחדים שלי שיעזוב אותי אחרי הסקס וכו והוא ממש עזר לי כדי שלא תהיה לי סיבה לפחד וסיכמנו שאם מישהו מאיתנו מרגיש אי נוחות לגבי משהו בקשר פשןט עושים שוב שיחה ולא נעלמים ומתרחקים בלי להגיד כלום.

שלשום פתאום בסוף השיחה הרגשתי ממנו שהוא מאותת לי שהוא מתרחק , זה היה אחרי יומיים אינטנסיביים בקשר.
הוא לא אמר כלום בפרוש ולכן הרגשתי שהוא מנסה לנפנף אותי מבלי לקחת אחריות ומבלי להיות כנה וישיר.

שאלתי אותו ולקח הרבה מאוד הודעות עד שהוא "הודה" בזה שהוא צריך להיות לבד והןא צריך שקט ממני לפחות לשבועיים.

ההסבר הזה הגיע אחרי שהייתי צריכה לחלוב אותו בסמסים על מה לעזעזל קרה.

הזכרתי לו שסיכמנו שנדבר ולא נתרחק סתם ככה. אבל מאחר והוא הודיע שהוא לוקח פסק זמן הוא הרשה לעצמו לא לענות לי יותר.

הייתי כולי נסערת והכל בדמעות הסטריות פשוט התחננתי בפניו שיענה לטלפון ונדבר 5 דק כמו 2 אנשים בוגרים. אבל שום כלום סינן אותי לחלוטין.

רק אציין שמוזר בעיניי צורך בפסק זמן כשהמערכת יחסים גם ככה מנוהלת ממרחקים!. ספייס ממה? מסמסים של פעמיים עד 3 בשבוע??

לא יכולתי להפסיק כי הייתי בסערת רגשות ואז בערב אחרי יום של ייסורים קיבלתי הודעה:
" זוהי פרידה, שיהיו לך המשך חיים טובים"

הרגשתי באותו רגע מושפלת ומרומה. כל מה שפחדתי ממנו בדיוק קרה.

מיותר לציין שהייתי מכבדת את בקשתו לשקט אפילו ליותר משבועיים אלא שהוא לא כיבד את בקשתי ההגיונית לשיחת טלפון של 5 דק.

באותו רגע חרב עליי עולמי. כבר הבנתי שאין יותר מה להפסיד כי זה נגמר וכל מה שרציתי זה שהוא יחווה ולו  מעט מהסבל שאני חווה.

שלחתי לו הודעות די תוקפניות... שמאחלות לו את כל הרע שבעולם כולל שיחטוף מחלות מהזונות שהוא מזיין ושלא  יצחליח להנות מזה וכתבתי לו שהלוואי ויקרה לו משהו רע כי הוא בן אדם רע שניצל אהבה תמימה של בחורה.

המשכתי והמשכתי ולא יכולתי לשלוט ברגשות שהציפו אותי.
הוא מיד חסח אותי מכל מקום אפשרי.
אלא שמיד אחרי שסיים לחסום אותי הוא התקשר.

לא עניתי. והוא התקשר שוב והשאיר הודעה שהוא לא רצה לפגוע בי ולהכעיס אותי ןהוא בטוח שנוכל להסתדר אז אם בא לי שאשלח לו הודעה.

לא רציתי לענות מיד כי הייתה לי הרגשה שבן לילה הוא עלול להתהפך שוב כפי שבעצם קרה-הסיבה שהביאה לריב הזה. לכן החלטתי שבבוקר אשלח לו הודעה ולפי זה אדע אם ההודעה שהשאיר עדיין בתוקף.

היה לי מוזר מאוד תוכן ההודעה שהשאיר בלילה כי כפי שכתבתי לא חסכתי בהודעות נעצה מליבי השבור. אז מדוע הוא פתאום מבקש סליחה ונשמע כל כך רגוע ועוד אחרי שחסם אותי בגלל ההודעות שקיבל?

הוא כתב לי בבוקר שאתקשר מתי שנח לי.
אז התקשרתי.


ואז פתאום נשמעה שיחה אחרת, אולי באשמתי כי ברגע ששמעתי את ההודעה מיד סלחתי. בלי לשמוע בכלל את תוכן השיחה האמיתית. כלומר נקודת הפתיחה בשיחה הייתה שאני כבר סלחתי.
וכ נוצרה שיחה הפוכה: אם בהודעה הוא התנצל שפגע בי ואמר שבטוח נוכל להסתדר השיחה כולה הייתה הטחת האשמה על כך שההודעות ששלחתי לו הן אלו שחרבו את האמון שלו בי ואני זו שהרסה את כל מה שהיה בינינו והוא עכשיו עם לב שבור ולא מסוגל להיות עם אף אחד. הכל הייתה פרשנות שלי ואני נפגעתי מכלום אלא שהוא לעומת זאת נפגע מדברים שבאמת עשיתי.

אני רק אדגיש שכשהוא כתב לי "אני נפרד ממך, כל טוב" זה היה הרבה לפני ששלחתי לו הודעות תוקפניות כאלו או אחרות. ההודעות שלי היו תולדה של הודעת הפרידה הזו ושל מסכת העינויים מהיום כולו,  כשכבר הבנתי שלא נותר לי כלום מלבד לפרוק הכל וללכת.

במשך כל השיחה התנצלתי וניסיתי להסביר מהיכן זה בה. ושאני לא באמת מאחלת לו רע אלא זה בא מהמקום בו הלב שלי היה כל כך שבור שרציתי שהוא ירגיש כפי שהוא גרם לי.

הוא אמר שהוא לא מסוגל לסמוך עליי למרות כל הכיף שהיה לו איתי. ולמרות שהוא יודע שאני בן אדם טוב. הוא לא מדמיין שאדם כזה שכתב לו הודעות כאלו ייגע בגוף שלו. ובכלל לסמוך עליי או להימשך אליי. וזאת למרות שהוא כן נהנה איתי מאוד והרגיש שאני נותנת לו משהו מיוחד.

המשכתי להתחנן שייתן לי הזדמנות לתקן ולהוכיח לו שאני יודעת גם אחרת.
לרגע הוא כבר כמעט קבע איתי. הוא הסכים להקדיש לי חצי שעה ולא דקה מעבר . אבל שלא אגע בו.הסכמתי. אך  כשהבנתי שזה נועד כדי לתת לי הזדמנות נוספת להתנצל ולא הזדמנות לדף חדש ויתרתי.
היו רגעים בשיחה שהיו טובים יותר וניזכרנו בדברים טובים בקשר שגרמו לשנינו לצחוק בשיחה הקשה הזו והיו רגעים ששוב הוא פשוט לא היה מסוגל. היה רגע שהוא אמר לי:"לא אכפת לי מהרגשות שלך. אכפת לי רק מהרגשות הקשים שלי".
זה היה לי מוזר כי בהודעה הקולית הוא הרי התנצל אז איך פתאום לא אכפת לו?

הוא סיפר לי שזו בדיוק הסיבה שבגללה הוא לא רוצה יותר מערכות יחסים כי תמיד האישה פוגעת בו כל כך. ואז לפי הדברים שהוא אמר הסברתי לו שהוא משליך עליי חלק מפגיעות העבר שלא קשורות למה שכתבתי בכלל.

אמרתי לו שאני אוהבת אותו והוא יקר לי ואני לא מתכוונת לוותר עליו ולהרים ידיים.
הוא אמר שהוא צריך זמן ואולי כן נוכל להיפגש ואולי לא. כל רגע הוא אמר משהו אחר. היו רגעים שאמר לי לשכוח ממני והיו רגעים שהרגשתי שזה בסימן שאלה.

אני פשוט מרגישה שהרסתי הכל במו ידיי , שפירשתי לא נכון מה שהוא התכוון ושבגלל זה הפסדתי אותו.
אני יודעת שהזמן היא תרופה. אבל האם הזמן הזה לא עלול רק להראות לו כמה טוב לו יותר בלעדיי במקום להפך?
הזמן עלול לגרום לכך שחברים שלו יחזקו את זה שהוא העיף אותי ומה הוא צריך אותי בכלל...לא?

יש לו יומולדת שבוע הבא. אולי יש לכם רעיון להפתעה שאני יכולה לעשות לו? אני באמת מוכנה לעשות הכל בשבילו. אני מרגישה אשמה.

אני מוכנה לעשות לו הפתעה ביומולדת. לסוע אליו לשלוח לו משהו מרגש. כל דבר.

ובכלל מה לעשות? איך לגרום לו לתת לי צאנס שמגיע לי? הייתי באמת טובה אליו והייתה מעידה. כי היה לי קשה. אבל אני אוהבת אותו ולא רוצה לוותר. אמרתי לו את זה אבל זה לא הזיז לו.

איך אפשר לעורר את היצר המיני שמשך אותו אליי כל כך?
 גם אמרתי לו: אני מוכנה לסקס לילה אחד איתו ושאחרי זה יעיף אותי לקיבינימט... אני יודעת שזה מזעזע אבל אני לא יכולה בלעדיו.... הוא הדבר הטוב ביותר שיכל לרצות אותי ואני הייתי מטומטמת... והרסתי הכל .

מה עושים? בבקשה תעזרו לי. אני מוכנה לעשות הכל חוץ מדבר אחד: לוותר עליו.