אבא שלי בעייתי ואני לא מצליח להיפתח אליו, איך להתמודד איתו?

שלום לכולם,
קוראים לי אילן,חייל משוחרר.
זה הולך להיות טיפה ארוך אבל אני ממש מבקש שאם יש לכם/ן איזה 2 דק' תישארו איתי,ממש חשוב לי:)
בתקופה האחרונה התחלתי להרגיש ניצנים של חיים.
מרגיש כמו מחובר למה שקורה,לאמא שלי לאחותי לעצמי,ולאנשים בכללי(מה שאף פעם לא חוויתי)התחלתי לראות את החיים כמו באור יותר בטוח,נטול מחשבות מיותרות.אשכרה מתחיל להרגיש בוגר,מרגיש יותר מחובר לנשים :)ורצון לקשר וליחסים.
מרגיש שאני יכול לעשות הרבה יותר דברים,שאני יכול לחשוב לאופקים שאף פעם לא ראיתי..(החוויה הזאת עדיין לא מגובשת לי עד הסוף..)
מעבר חד—
אבא שלי הוא בנאדם ממש רגיש וממש סגור שלא קולט שהוא סגור ומפוחד,כמו לא מודע לרגשות ושל עצמו,הוא כמו כלוא בתוך איזה עולם משל עצמו ורואה את העולם בצבע אחר.
הוא בן לניצול שואה ולפעמים היחס של אבא שלו אליו הוא פוגעני אבל לא מטורף..(לא משהו שאדם בוגר רגיל לא יכול להתמודד איתו),לא יודע איך זה היה לו בילדות אבל נראה לי שזה משהו משם וזה ממש סגר אותו..אבא שלי בן 50+ והוא עדיין מפחד להתאמת איתו.

בצבא הבנתי שהוא בעייתי ושגם ההתנהגות שלו השפיעה עליי בצורה ניכרת,כמו באמת בקטע של סגירות, פחד,קיצר ממש מערכת רגשית דפוקה..שלצערי בגלל זה פספסתי המון חוויות בימי הנערות שלי ותמיד חיפשתי את עצמי באיזהשהו סוג של אטרף ותמיד למשוך את הרגש לקיצון ודי פגעתי בעצמי בתהליך..
קיבלתי את הכאפה של החיים שלי במהלך השירות ( מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד כואבת,המבצע האחרון ועוד איזה חוויה חרא)שלאחר זמן מה גרמה לי להתאשת על עצמי ובאמת להגיע לרגוע לסבבה ולפתיחות שאני חווה היום.
ועכשיו אחרי הפתיח המייגע לשורש העניין.
בזמן האחרון כל פעם שיש לי אינטרקציה עם אבא שלי אני מרגיש שאני נסגר בטירוף!שכל המוח שלי משנה פאזה,בבום!שכל במחשבות והרגשות הטובים נכבים.
אני לא מצליח להתנהג בכנות רגשית ובפעמים שהייתי כנה,התנהגתי בצורה שהוא רואה כפוגענית והוא כמו מתבאס ונסגר עוד יותר,וממש לא נעים לי לעשות את זה!הוא מתנהג כאילו כמו ילד קטןןן!שלא יודע איך להתמודד!וזה ממש ממש מבאס אותי וקורע אותי ופאקינג שיט!!!מוציא אותי לגמרי מאיזון(שזה גם כן דבר שחסר לי ואני עובד עליו ממש קשה..אני לא ממש יציב רגשית..כמו שאמרתי היו לי כמה חוויות שניערו אותי טוב טוב)..כאילו אתה זה שצריך להיות הבוגר והנותן דוגמא,ולא אני!
והלוואי והייתי יכול לשבת איתו ולהסביר אבל אני מרגיש פשוט כאילו אני לא יכול..כאילו הוא לא יבין או שהוא ממש יתבאס לנוכח העובדה..
קיצר זהו לבינתיים מקווה שתעזרו,כי אני כבר לא יודע מה לעשות..תשאלו מה שבא לכם חופשי:)