אישתו של אבא הרביצה לי, איך להגיד לו שאני לא מתכוונת לבוא אליו יותר?

היי.
אני בת 15, וההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 6. אני הולכת לביתו של אבא שלי כל סופי שבוע. שני ההורים התחתנו שנית לאחר כמה זמן. בעלה של אמא שלי הוא מדהים, אין לי שום בעיה איתו. יש לי בעיה רצינית עם אישתו של אבא שלי. מאז שהייתי קטנה אף פעם לא אהבתי אותה. כבר שאלתי בקשר אליה באתר הזה, כי הרבה זמן אני מרגישה שפשוט נמאס לי ממנה. חבל שאני לא יכולה לשים קישור לשאלה כדי שתבינו באיזה מין בן אדם מדובר. היא נוראית.
אז אני לא אחפור יותר מדי, אני אספר עליה בקצרה. לפני שאבא שלי והיא התחתנו, היא לא הייתה כל כך רעה. לא אהבתי אותה גם לפני כן, אבל הייתי קטנה. אולי פשוט לא ראיתי בה את מה שאני רואה בה עכשיו. היא מסוג האנשים שלא מסוגלים להתמודד כשמשהו לא הולך בדרך שהם רוצים, ומאשימים בזה את האחרים, ומרשים לעצמם לקלל אחרים, לזלזל בהם, לצעוק עליהם. היא קיללה יום אחד את אבא שלי וצרחה עליו רק בגלל שלבש חולצה שלא נאה לה שילבש אותה. היא צועקת עליי כשמבחינתה אני לא יוצאת בסדר, ומקללת אותי אם אני עוד "מעיזה" לענות לה. היא אגואיסטית, מפונקת, קמצנית, חסרת טאקט, וכל תכונה רעה שתעלה לכם לראש. כשהיא מתעצבנת (וזה קורה לעיתים קרובות מדי), היא לא מסוגלת בכלל לשלוט בעצמה, והסיבה להתעצבנות שלה היא תמיד בגלל ש"למה אתם לא יכולים להיות בסדר פעם אחת?!", כי היא "מושלמת" מכל אחד אחר. ובבקשה, תאמינו לי שאני לא מגזימה.
אבא שלי, לעומתה, ההפך לגמרי. הוא בן אדם מדהים. הוא מסוג האנשים שכולם אוהבים אותו. ואני לא מבינה מה הוא מצא באישה הזאת. אני פשוט לא מבינה את זה. עלתה לי המחשבה שאולי הוא מחפש בה את מה שעדיין לא מצא, אבל אין בזה כל היגיון, כי הם ביחד 5 שנים לכל הפחות. אין סיכוי שהוא פתאום יראה בה משהו שלא ראה בה מקודם.
אני פשוט חושבת שלא מגיע להם אחד את השני.
אבא שלי תמיד ידע שאני לא אוהבת אותה, אבל בעבר, כל פעם שניסיתי לדבר איתו עליה, הוא הצדיק אותה, והיה נורא קר ואדיש כלפיי. לכן חשבתי שפשוט בלתי אפשרי לדבר איתו עליה.

עכשיו לעיקר השאלה.
שתבינו, אישתו בדרך כלל לא נוהגת באלימות פיזית.
שבוע שעבר כשהייתי אצלו, הם התחילו לריב בגללי. משהו קרה, והיא טענה שזה בגללי. אבא שלי ממש התעצבן עליה. הוא ממש דחף אותה באלימות והרביץ לה. הוא אמר לה שנמאס לו שכל פעם שאני מגיעה היא מאשימה אותי בדברים שלא קשורים אליי. כשהיא ראתה אותי אחרי זה, היא דחפה אותי. ואבא שלי צעק עליה על זה. אחר כך היא אמרה שהיא לא נגעה בי בכלל, רק משכה לי ביד. אבל מיד לאחר שאמרה את זה היא הרביצה לי מרוב שהתעצבנה. אולי היא לא היכתה אותי במכות רצח, אבל היא נתנה לי מכה. וגם לזה אין לה זכות. אין לה זכות בכלל לגעת בי.
זה היה פשוט היום הכי גרוע בחיים שלי. ובאותו יום אבא שלי הציע שאנחנו ניצא לעיתים קרובות יותר מהבית כשאני נמצאת שם.
באותו יום כשחזרתי הביתה, סיפרתי על מה שקרה לאמא שלי, שסיפרה על זה לבעלה. הם אמרו שהם הולכים להתקשר לאישה הזאת, ובעלה של אמא שלי יכול לדאוג לכך שאני גם לא אראה אותה יותר. תקראו לי 'מטומטמת', אבל לא רציתי שיתקשר אליה. אל תשפטו אותי, זה פשוט הלחיץ אותי. אמרתי שאני אדבר על זה בעצמי עם אבא שלי, ואני אגיד לו שאני לא אבוא אליו יותר, אלא אפגוש אותו בשבתות, רק לא בבית שלו.
הבעיה היא שאני לא יודעת איך להגיד לו את זה. אני יודעת שברגע שאנסה להסביר לו כל המילים יברחו לי מהפה, ולא אדע מה להגיד. אני רוצה שתעזרו לי, בבקשה. אז תודה לכל העונים, אני מעריכה את זה מאוד! ותודה למי שנשאר לקרוא את זה עד הסוף, כי אני יודעת שקצת חפרתי וזה ארוך.