מפחד מההורים שלי, לעזוב את הבית?

אני לא ממש מסתדר עם ההורים שלי. עם המשפחה בכללי, אבל ההורים שלי זה בעייתי. אבא שלי הוא השפוי מביניהם. המשבר הנוכחי התחיל כשההורים שלי הלכו לפגישה אצל הפסיכולוגית שלי. הם שמעו ממנה שאני והיא דיברנו על טיפול תרופתי. אבא שלי קיבל את זה בצורה די טובה, הוא באמת רוצה להקשיב ולעזור.
אמא שלי... אפשר להגיד שהשיחה הזאת טילטלה את קן הצרעות שאני קורא לו "אמא".
היא מסרבת בכל תוקף. בכל תוקף, לא מוכנה אפילו לשמוע על זה. במקום דיכאון, היא החליטה שאני לוקה במשהו אחר. עצלנות. היא קוראת לי פרזיט. היא אמרה שאני לעולם לא אגיע לשום מקום עם הגישה שלי. למזלי, אני כבר למדתי שכל מה שהיא אומרת צריך לעבור לי מיד מהאוזן החוצה לאוויר ולהיעלם. הדעה שלה כלפיי ועליי היא עלה נידף ברוח.

לאחר הפגישה הזאת, אני הרגשתי פחד, פחד אמיתי מההורים שלי. הרבה פחות מצד אבא שלי, כי ישבנו ודיברנו קצת, הוא נשמע מאוד רגוע ומעוניין לעזור. אמא שלי נכנסה לי באחד בלילה לחדר, ואני קפאתי מפחד. היא אמרה לי למצוא עבודה שתהיה לי תעסוקה בחיים. מרוב פחד לא דיברתי, רק אמרתי "טוב", רציתי שהיא תלך.
למחרת בבוקר היא שלחה לי הודעה עם מספר של מישהו שיכול להציע לי עבודה. אני לא אתקשר כי זה גם מקום העבודה של אמא שלי וגם כי אני רוצה לחפש בעצמי. היא כעסה מאוד שלא התקשרתי והודיעה לי שהיא תפסיק לממן את מינוי חדר הכושר שלי. בשלב הזה אתם בטח חושבים שאני באמת פרזיט שכל היום יושב בבית, הולך לחדר כושר וחוזר לשבת בזמן שאני חוגג על הכסף של ההורים. אבל זה משתנה. מעכשיו אני הולך לשלם על המינוי שלי, אני מפסיק לקחת ממנה כסף על זה.
היא גם רוצה לבטל את הפסיכולוגית שלי בטענה שהיא לא טובה לי. כאילו שהיא בכלל יודעת. אז כנראה שאני אצטרך לשלם גם על זה. אין לי המון כסף בחשבון בנק, אבל זה יספיק לתקופה מסוימת. ואני באמת הולך לחפש עבודה, אבל אני כבר החלטתי שאני מנתק את עצמי מהאישה הזאת.
המחשבה הנוספת שעלתה לי היא מעבר דירה. אני מתחיל לפחד לחיות פה איתה, אני לא רוצה שכל יום היא תטריד אותי בצעקות על איך שאני פרזיט ושאני צריך לחפש עבודה. אני כמעט רוצה שהם יעיפו אותי לרחוב.
אני יודע שאני לא יכול לחיות ברחוב. הגיוס שלי מתקרב וחשבתי לחיות בבית החייל, אבל אני לא עומד בדרישות. אני לא יודע איזה עוד מקומות מציעים דיור יחסית זול.

אני באמת נמצא פה בין הפטיש לסדן ואני רוצה להיות עצמאי וחופשי מאמא שלי.
הייתי מעריך עצות וחוות דעות, תודה לכם.