ממש מבולבל לגבי השחרור מהצבא, מה לעשות?

טוב שלום לכולם אני גולש באתר המון אך לא פירסמתי דבר עד כה והחלטיתי שזה הזמן לבקש מכם עזרה לגבי משהו שאני פשוט לא מצליח להחליט לבד.

אז ככה זאת הולכת להיות טיפה חפירה אבל חשוב לקרוא הכל על מנת להבין באיזה מצב אני היום.

אני כשנה וחצי בשירות הצבאי שלי התחלתי בתור מ"צ מעברים אך בגלל השעות הרבות והיציאות הקשות המצב שלי מאוד הידרדר ממה שהוא היה תמיד ומצאתי את עצמי פשוט שמירה אחת טוען נשק על עצמי...מפה לשם קב"ן שאיבחן אותי בנטיות אובדניות וחרדה חברתית ועוד סוג של חרדה קיבלתי פרופיל 45 נפשי וירדתי לגוב, אני כחודש וחצי בגוב ואמרתי לעצמי בסדר אני יכול להעביר פה את מה שנשאר לי מהשירות בלחץ...למרות שהשעות שלי מטורפות 8 עד 6 ואין שום עבודה סתם כי בא להם להשאיר אותי, אתמול פתאום המפקד בא ונתן לנו פק"ש שמירות וראיתי שיש לי 4 שמירות בחודש שמתוכם 2 לילה(נכון לא נשמע הרבה בכלל אבל אחרי מה שעברתי במעברים אני לא מסוגל לשבת אפילו 10 דקות בשמירה אני מתחיל להזיע לחפש את עצמי ומה לא, לא מסוגל לשבת עם נשק והמחשבות האובדניות מציפות אותי והסברתי את זה למפקד שלי והוא קבע לי קבן ואמר לך תוציא פטור שמירות או מצה"ל אחרת אתה תישמור כמו כולם" מפה לשם הקב"ן שתיפל בי פעם שעברה צלצל אליי אמר לי שיש לי פגישה עם קב"ן עוד שבוע,
מאז אני רק חושב מה לעשות כי כבר לא פעם שקלתי את האפשרות לצאת כי לא טוב לי בצבא אני לא בניו למערכת והיא לא בנויה בשבילי אין מה לעשות ככה אני, בעיקרון הייתי יכול לצאת בפעם הראשונה שהייתי אצל קב"ן אבל לאחר שיחה עם ההורים ששטפו להם את המוח שזה הורס את העתיד וזהו אין לי מה לחפש בארץ ובשום פנים אסור לי לצאת ואפס התעניינות מה עובר עליי ורק אל תצא מצה"ל למרות שאני מבין למה הם לא היו מודאגים אני פשוט תמיד חובש "מסכה" בבית ולא רואים עליי שאני דיכאוני כי אני לא רוצה לגרום לבעיות בבית עכשיו שהם יתעסקו רק בי ולא בעבודה וכו'.
שהקב"ן שאל אותי "אתה רוצה להמשיך לשרת?, גם אם תהיה אחראי לו"ז אתה תיצטרך לשבת שמירות..." ועניתי בחיוב למרות שידעתי שזאת טעות...עכשיו אני לא יודע מה לעשות בפגישה שיש לי לחתור ליציאה מצה"ל(אני יכול להשיג את זה עם אני שוב מסביר לקב"ן שאני אובדני ודיכאוני) או לפטור שמירות ששמעתי שהם מוציאים אותך מהצבא לפניי שנותנים לך את הפטור הזה...אני לא מעוניין לחיות בארץ אין לי כל רגש למדינה או הרגשה שאני צריך לתרום אך בנוסף לזה יש לי בעיות נפשיות שמחמירות כל שנייה שאני בשירות, אני באמת צריך תשובות מפורטות מה לעשות ולא רק "לא אל תצא חבל" או "תצא אין לך מה לחפש שם"

תודה מראש וסליחה על החפירה.