שלום,
אני בן 19 ולפני צבא כי לפני 4 שבועות פרשתי מי"ג-י"ד של חיל האוויר. אני מנסה למצוא עבודה אבל זה לא ממש מצליח לי ואני יושב כל היום בבית, מול 4 קירות, לבדי, עם עצמי... וההורים שלי כל הזמן אומרים לי שנאי מתוסכל מחוסר מעש. החברים הקרובים התגייסו כבר וכשהם יוצאים שו"שים, אז הם לא תמיד יוצאים איתי (הם מעדיפים להישאר בבית או לצאת עם האנשים שהיו איתם בקד"צ). אני מרגיש שאני מאבד את החברים הכי טובים שלי ואין משהו שאני יכול לעשות בנידון. עם חלקם הייתי מהיסודי והחטיבה ופתאום הם הכירו חברים חדשים. אני מאוד רוצה חברה כי אף פעם לא הייתה לי ואף פעם לא הרגשתי מה זו "אהבה ראשונה" ואני רוצה להכיר בחורה דתייה כי הן יותר שומרות על עצמן למרות שאני לא ממש דתי (יוצא עם חברים בשבת). הרבה אומרים עליי שאני "בחור טוב" ובן אדם איכותי, אז למה "נייס גייס" לא מצליחים להיות עם בחורות איכותיות? יש לי צלקות מהתיכון שהשאירו עליי חותם כי ילדים השתיקו אותי ולא נתנו לכריזמה שלי לפרוץ החוצה. זה היה ממש מגעיל מצידם...אני לא רוצה לספר מה אני חושב על עצמי כאן כי לדעתי זה יראה כשחצנות.
אשמח מאוד אם מישהו ינסה להבין אותי ולעזור לי אפילו קצת.
תודה. :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025