רבתי עם החברה הכי טובה שלי, מה עושים פתאום בלעדיה?

רבתי לפני כשבוע עם החברה הכי טובה שלי. ( מוזר לומר החברה לשעבר) בכול אופן אספר לכם בקצרה את מה שקרה וממש אשמח ליעוץ מכם,-הקוראים! אז ככה- הקשר שלי ושלה היה קשר נורא אינטנסיבי. ממש היינו מדברות כול יום ולפעמים אפילו כול שעה. (לפעמים סתם בוואטסאפ ולפעמים בפלא) הקשר הזה נבנה והתפתח מקושי של שתינו ( התחיל לפניי כשנתיים) אני עברתי תקופה ממש לא פשוטה בחיים ובנוסף לכול עברתי גם דירה, ולה היה ממש קשה במקום הנוכחי שלה בחיים, ובכלל גם לה יש חיים לא פשוטים במשפחה. היינו נפגשות הרבה, ובאמת גיליתי בחורה מדהימה ורגישה, אבל מההתחלה הרגשתי שהקשר שלי איתה מהווה עבורי בריחה מהתמודדת שלי במציאות החדשה שנוצרה לי עקב אירועים שונים. ואני חושבת שגם אני שימשתי עבורה כמקום מפלט ובריחה. מצד אחד, לשם כך נועד חברות לא? כשקשה, להיות ולתמוך בחברה שלך, אך מאידך, הקשר נהפך לאובססבי מידיי, והלך לקיצוניות ממש. ההרגשה הזו ליוותה אותי במשך המון המון זמן, אבל רק לפני כשבוע באמת דיברתי איתה על זה. סיפרתי לה שהמון פעמים כשהיה לי קשה ישר רצתי אליה במקום להתמודד עם המציאות. וההרגשה הזו גורמת לי ממש למועקה. לא רוצה לברוח יותר. מרגישה שאני חייבת להתמודד עם ההשלכות שלי. הבהרתי לה בשיחה שהחברות שלנו ממש חשובה לי, ואני לעולם לא ארצה לפרק את הקשר בנינו, פשוט שדרך ההתמודדות שלי הייתה בריחה. היא ממש נפגעה ממני ( אני חושבת שזה דיי בצדק, האמת אני גם הייתי נפגעת אם מישהו היה אומר לי דבר כזה) אבל הייתי מוכרחה לשתף אותה בזה. זה היה ככ חזק ממני.. לא דיברנו במשך שלושה ימים (שבקשר שלנו זה נחשב להרבה זמן..) ולאחר מכן, הרגשתי לא טוב עם עצמי, היה לי קשה נורא שהיא כועסת עליי. ולכן התקשרתי אלייה. ודיברנו בפלא.. לאחר הרבה בכי, מצד שתינו, אני חושבת ששתינו הרגשנו שהקשר הזה כבר לא יחזור לקדמותו. ( וזה לאור זה שהיא אמרה לי שהיא מרגישה "שמיצנו" את הקשר בנינו, ולכן אמרתי לה שאם זה מה שהיא מרגישה אני לגמרי לא רואה טעם להמשיך בחברות שלנו.. ) אבל אז, היא שיתפה אותי שעבר עלייה שבוע ממש קשה,( מבחינות משפחתיות) וזה מה שהיא עכשיו מרגישה אבל יכול להיות שמחר היא תרגיש משהו שונה.. אבל אני לא יכלתי לשאת את זה. הריי עצם זה שעלה בפייה האימרה שהקשר מיצה את עצמו מעיד שהיא באיזה שהוא אופן בהחלט מרגישה כך. אמרתי לה שאני לא מעוניית להמשיך בקשר אם כך, והיא אמרה לי שהיא גם לא רוצה והשיחה הסתיימה ב-"ביי" כועס ומגעיל מצד שתינו. אני מרגישה מצד אחד ממש משוחררת לפתע, שאני לא מחוייבת אליה, אבל מצד שני, אולי באמת לא הבעתי התחשבות בכך שהיא אמרה שהיא זקוקה לזמן? בכול אופן, אני כן מרגישה שעשיתי צעד נכון עבורי, כי באמת הקשר שלנו היה לא בריא, אבל עכשיו ככ קשה לי. בחיים שלי לא סיימתי עם מישהו את הקשר בצורה כזאת מגיעלה! ובמיוחד לא קשר שבו שיתפנו אחת את השניה במחשבות הכי אישיות שלנו, וברגעים הכי קשיםם!! אני לא יודעת מה לעשות, הריי אני לא יכולה להרים אליה טלפון,כי אני זאת שדחפתי והתקשרתי ושלחתי הודעות אחרי השיחה שלנו, אני מרגישה שאני עשיתי מעל ומעבר על מנת להציל את החברות שלנו, ואם היא מעוניינת אז היא צריכה לעשות את הצעד הבא. בכול אופן, אני ממש אשמח לשמוע את דעתכם, אשמח לדעת אם אתם חושבים שפעלתי נכון? וכמובן הכי אשמח לכמה טיפים כיצד להתמודד עם המצב החדש שנוצר לי? להיות פתאום בלי חברה טובה.. המשך יום מקסים לכולכם! ותודה מראש (: