לא מסתדרת עם ההורים של החבר כי אני בעודף משקל עם בעיה רפואית, איך להתמודד עם זה?

היי, אני בזוגיות כבר 3 שנים עם גבר נפלא, בשנה האחרונה עברנו לגור ביחד מרוחק מהמשפחה שלו. הם לא אוהבים אותי מפני שלטענתם אני סובלת מבעיה רפואית מסויימת ובנוסף גם מעודף משקל.
הייתי אצלהם בבית מספר פעמים, הכנתי עוגות, קניתי מתנות, פרחים וכו' - מעולם לא שמעתי אפילו "תודה". מסתכלים עליי שם בפנים חמוצות, עוקצים אותי ובסופו של דבר לא מרגישה שם בנוח בכלל.
חשבתי שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם זה היא פשוט לא לנסוע עם בן זוגי לבקר את הוריו אבל אני חושבת שבסופו של דבר זה גורם להם להדחיק את קיומי ואת הקשר בינינו.
אנחנו מדברים על חתונה, כנראה שזה יקרה ממש בקרוב ואני מאוד חוששת מהתגובה של הוריו ובכלל מכל מה שעתיד לבוא.
הם כל הזמן מעמידים את בן זוגי במצבים לא נעימים ומאלצים אותו "לבחור" ביני לבינם והוא כל פעם מבהיר להם שאני הבחירה הראשונה ושהם צריכים להתמודד עם זה. לטעמי, הם חושבים שאנחנו עדיין ניפרד ולא חושבים שזה רציני בינינו...
ייאמר לזכותי שבאמת עשיתי המון מאמצים להתחבב עליהם, אני בן אדם מנומס וחברותי, הם לא התעניינו בי כלל. אפשר להגיד שבבית שלו כמעט כולם מתעלמים ממני ומלבד מה שהכרחי, לא מתייחסים אליי.
בסופו של דבר, זה עולה לבן זוגי בהרבה מאוד ריבים איתם.
הם אפילו אמרו לו פעם שאם הוא יתחתן איתי, הם לא יגיעו לחתונה...
בפסח נאלצנו להתפצל כי הוריו עשו לו מניפולציות רגשיות על זה שחשב לחגוג עם הצד שלי. הוא בהתחלה הודיע להם ששנינו נגיע למשפחה שלו והם לא אהבו את הרעיון והסתתרו מאחורי התירוץ ש"אין מקום לכולם לישון בבית" דבר שכמובן לא נכון - אם רוצים, מוצאים מקום.
אז בן זוגי אמר להם שהוא יעשה איתי את החג ויהי מה ובסופו של דבר מאוד חששתי מהתוצאות של זה ושכנעתי אותו שנתפצל וכל אחד יחגוג עם משפחתו כדי למנוע ריבים והיעלבויות - מה שנקרא לטובת "שלום בית".
לאחר שלא הצטרפתי לבן זוגי כמעט כשנה בביקוריו אצל הוריו (שגם הם לא נעשים בתדירות גבוהה), חשבתי שיהיה נחמד לנסות שוב פעם לנסוע איתו ואולי הם ישנו את גישתם - גם הוא יותר נהנה כשאני איתו שם.
הוא התחמק ואמר לי שעדיף שלא אבוא ובסופו של דבר הוא נשבר ואמר שהוריו לא מכבדים את הקשר בינינו ולא רוצים שאבוא לביתם. הוא נסע כרגיל ואני נסעתי להוריי.

יש לציין שבן זוגי מאוד משתדל לגבות אותי אך הוא לא כנה איתי כל הזמן לגבי מה שמתרחש בעניין הזה - הרבה פעמים אני מגלה בדיעבד כל מיני שיחות או דברים שהוריו אמרו עליי והוא לא שיתף אותי כי לא רצה לפגוע בי. ולפעמים זה מעמיד אותי במצב לא נעים.
אני לא רוצה גם בעתיד שילדיי יהיו בהרגשה לא טובה עם הוריו, אני בסה"כ רוצה שלום בית בין כל הצדדים... כואב לי שהם ממדרים אותי מהמשפחה בגלל בעיה רפואית שאין לי שליטה עליה.
אני לא בחורה מסכנה, אני לומדת ודואגת לעתיד שלי וגם הבהרתי להם את זה היטב כדי שלא יחשבו שאני מתכננת "להתעלק" על הבן שלהם.
אני מגיעה ממשפחה שתמיד דחפה אותי קדימה, מעולם לא נתתי למגבלה שלי להפריע לי ומעולם לא הרגשתי כל כך מושפלת ומופלית כמו עכשיו.
הוריי מנסים להרגיע אותי בכך שזה יעבור והם יתרככו אבל לפי איך שזה נראה, עם הזמן הם פשוט שונאים אותי יותר ולא מוכנים אפילו לקבל נוכחות שלי בביתם בסופשבוע אחד.

אני לא יודעת מה לעשות. אני לא רוצה להיות זו שאחראית לקרע או לנתק חס וחלילה במשפחה... אני לא רוצה שהוא ישלם את המחיר הזה אבל אני אוהבת אותו ולא רוצה להיפרד.
מה לדעתכם הדרך הטובה ביותר לפעול?