אם הוא לא שונא למה הוא תמיד רע אליי?

אז לפני שאני מתחיל לרשום הכל, כמה הערות, באמת שאני אומר מעכשיו, מי שלא מוכן לקבל אותן אז שלא יקרא ולא יענה. זה יהיה פשוט בזבוז.
אז ככה, אני נער בן 16, רגיל, אני שותה לכיף ואני אולי מדבר מלוכלך וממש לא אכפת לי מה חושבים על זה, אז לפני שמעבירים ביקורת ואומרים שאני עוד "נוער זבל" תעשו טובה ותלחצו על ה-X.

.... רקע:
אז ככה, יש לי חבר, נקרא לו ד' הוא אמור להיות חבר לפחות. אני מכיר אותו בערך שנה וחצי אנחנו ביחד בכיתה ביחד בכל מקום איכשהו. אנחנו מנוגדים, סבבה מלא אנשים מנוגדים אבל איכשהו איתו זה תמיד ריבים אני אפילו לא יודע למה.
תמיד "אהבתי" אותו בתור משהו חברי, כאילו ראיתי בו כחבר רגיל וטוב. משום מה בתקופה האחרונה הוא התחיל לעלות לי על העצבים כל דבר בו התחיל לעצבן אותי כאילו הוא עושה דווקא, כאילו הוא שונא (ככה אני מרגיש ממנו, הוא משדר לי שנאה). הוא אומר שלא, אבל לא משנה.
בנוסף לד' יש לי עוד חבר שנקרא ת', אני מדבר איתו על כל מה שעובר עליי ושיחות נפש כאלה, הגענו למצב שדיברנו על צבא וחברים ואז הגענו ל"מערכת יחסים" שלי עם ד' וסיפרתי לו שאני שונא אותו והוא אמר לי "באמת שאני מופתע מהצד אתם נראים החברים הכי טובים"

......
עכשיו לסיפור של מה שקרה אתמול...
יום שישי רגיל יצאנו כל החברים, היינו בישיבה (של שתייה) בבית של ידידה שהיה ריק, אז יש לי חבר בשם ר' שאני והוא דנים על דת (אני אתאיסט והוא מאמין) אז היינו בחוץ, טיפה שתויים מדברים על דת בכיף הוא שואל שאלות ואני מנסה לענות על מה שאני יודע, פתאום ד' בא אלינו, נעמד ליידנו בערך לדקה ואז זרק משהו שהוא הולך ואני אמרתי לו "טוב תעוף" והוא החזיר לי משהו ואז אני לא יודע למה פשוט זרקתי לו "יאללה תזדיין מפה גם ככה אני שונא אותך"...
והוא הלך לא ראיתי אותו כי המשכתי אחרי זה לדבר עם ר'.
עם הזמן ר' הלך והידידה שזה הבית שלה באה והייתי איתה דיברנו סתם כזה על דברים מפגרים ואמרתי לה "בואי תעזרי לי למצוא את ר' "
בגינה ראיתי את ת' וד' יושבים ומדברים שאלתי אותם "ראיתם את ר'" ואז ת' אמר לי "י' בוא רגע..."
ואז הוא ניסה להיות חבר טוב ולסדר בנינו הכל, והוא שאל אותי משהו בסגנון של "תגיד לי ד' מה שאתה חושב עליו" וד' מטר ממני כאילו שומע הכל... ואז פתחתי את הפה בצורה הכי מגעילה שיש אמרתי משהו בסגנון של "אני שונא אותו הוא מעצבן אותי בזמן האחרון חבל שהוא לא מת כבר."
זה מאוד ברוטאלי אני מודע לזה וזה קיצוני להגיד את זה על מישהו.
במיוחד שהוא לא מסטול, הוא מטר ממני שומע הכל ולא יודע מה להגיד.
ראיתי אותו בבושה, קוטף עלים מהעצים לא כאב לי עליו, לפחות לא באותו רגע.
ת' דיבר איתי אחרי זה ואמר לי שפגעתי בו, ואני יודע את זה.
והוא אמר לי שד' אמר שהוא חשב שאני והוא חברים טובים אבל בזמן האחרון אני "עונה לו יבש" ומתרחק ממנו. וזה נכון, נמאס לי כל פעם להתעצבן ולהפגע ממנו.
אני נפגע מהר, וגם אם אני לא מראה את זה חיצונית זה לא אומר שאני לא נפגע.
אני מסוגל לבכות מכל שטות, במיוחד שמישהו שאמור להיות קרוב אליי פוגע בי.
והוא הוסיף ש-ד' היה המום שדיברתי ככה ו-ד' אמר ת' "אני לא שונא אותו מתי הוא כבר יבין את זה"
ואני באמת לא מבין, אם הוא לא שונא למה הוא תמיד רע אליי, למה כל שיחה שלנו נגמרת בריב של צעקות, קללות או דחיפות שבשנייה יכולות להפוך למכות.
עכשיו אם זה היה מישהו רחוק ממני לא היה משנה לי, אבל זה חבר שאני רואה כל יום, הוא איתי בפרויקט של הכיתה לבגרות. מה אני עושה עם זה עכשיו?
איך אני מדבר איתו אחרי שאמרתי דברים כאלה.
להאשים את הסטלה? לא יכול, זה יהיה שקר וזה חרטא דיי ברורה הוא לא מפגר.

רבתי איתו כבר פעם, ריבים לא קשים כמו זה, אבל זה מתסכל לריב עם מישהו שהוא בחבורה הקרובה שלך.
אתה בא אומר שלום פתאום הוא נשאר ואתה נעצר לא אומר לו שלום.
בכלל הוא מספר משהו אתה לא יודע מה לעשות. זה מרגיש מטומטם.
ובכל מקרה אני גם לא באמת שונא אותו, כאילו חלק בי כן על זה שהוא מתנהג אליי מגעיל.
אבל חלק אחר רואה בו כחבר.
יש לו בעיה של פתיל קצר ואני דעתן, אנחנו מתנגשים עם הדעות שלנו תמיד.

השאלה שלי: איך אני פותר את זה? מה אני עושה עכשיו? ניסיתי לתפוס מרחק אבל זה התפוצץ.
הרעיון שלי היה לסיים את הפרויקט לבגרות, ואז לנתק קשר לגמרי בלי ליצור ריב כזה.
אולי רציתי להפסיק לדבר איתו אבל לא רציתי שזה יהיה בפיצוץ או שהוא יחשוב שזה קרה כי בא לי, רציתי שהוא יחשוב שזה כאילו תהליך "טבעי".
וחוץ מהפרויקט לבגרות, מה להפסיד חבר עכשיו? לפעמים אני חושב שמה אם באמת אפשר לסדר את זה, אבל אז נזכר שניסיתי 100 פעם.
בין אם זה להוריד מהאגו שלי לגמרי ואשכרה "למצוץ לו" או להיות הכי נחמד שיש ופשוט כל מה שהוא אומר או צועק עליי לספוג ולסתום.
מהצד אני נראה כאילו אני איזה חייל שלו. ואם אני קם ומחזיר אז אני יוצא איכשהו רע.
מה אני אמור עכשיו בפעם השנייה לשלוח לו הודעה ולבקש סליחה כמו מסכן ומעפן, וגם אז לא בטוח שהוא יענה. הוא כנראה יראה את ההודעה יתעצבן (דיי מבין אם זה יקרה) ולא יתייחס.
אני מחר יושב ליידו בכיתה מה אני עושה, רק להיות ליידו לא מרגיש לי נוח אחרי שאמרתי דברים כאלה.
אני תמיד כזה אפס רגיש וחושב על האחר שבזמן שהוא פוגע לא אכפת לו בכלל.