בולימית בצבא, ללכת לקב"ן ולהגיד לו את כל מה שעובר עליי?

התחלה של בולימיה בצבא מבקשת עזרה!
שלום לכולם אני חיילת בת 20, לפני כשנה וחצי התגייסתי להיות מדריכת כושר קרבי עברתי את הקורס והטירונות בהצלחה ללא שום בעיה.
יום אחד באחד מן הסופי שבוע הייתי עם חברים בים והם התחילו ללעוג לי שאני לא נראת כמן מישהי שהיא מדריכת כושר, שיש לי רגליים ענקיות ושאני לא פורפרציונלית. בראשון למחרת התחלתי דיאטת כסאח שבה ירדתי 5 קילו בתוך חודש וחצי ! הייתי מתאמנת כל יום לפחות פעמיים ובסופש הייתי חוזרת לבית טורפת וזוללת את כל המקרר ואז מגדישה אשמה ומגעילה והולכת להקיא הכל.. אם לא הייתי מצליחה להקיא הייתי שותה תה טיבתי או אוכלת תוספים תזונתיים מהקופסא בכפית.. זה הגיע למצבים שהרגשתי כל כך רע עם עצמי שבמקום ביום שישי לצאת עם כל החברים אחרי הארוחה הייתי יוצאת לרוץ 10 קילומטר כדי להוריד את כל מה שאכלתי! בבסיס נייתי עושה לי ימי צום שלמים וכמובן פעילות גופנית ואם הייתי עדיין מרגישה שזה לא מספיק לי אז עוד חומרים משלשלים... בחודש פברואר פקחתי את עיניי והבנתי שאני בבעיה החלטתי ללכת לתזונאי שיסדר לי תפריט יומי ותוכנית אימונים , בחודשיים הראשונים עמדתי בה יפה אבל אחרי כל ארוחת צ׳טינג שהוא נתן לי הרגשתי מגעילה לא יכלתי להסתכל על עצמי במראה רציתי פשוט להרוג את עצמי ובייתי הולכת ורצה שוב מלא זמן או מנסה לשלשל הכל... אבל הרגשתי איכשהו טיפה יותר טוב.. אני מעלה תמונות לפייסבוק שלי עם בגד ים כי אני מרגישה שהלייקים הם מן חיזוק חיובי אבל בעצם אני יודעת עמוק בפנים שכולם חושבים שאני שמנה עם רגליים גדולות וגוף מגעיל..
לאחרונה עברתי בסיס רחוק מהבית שהייתי רגילה להיות קרובה אליו רחוק מהחברים והמשפחה אני פה כבר שלושה שבועות ומרגישה רע אני ירדתי 2 קילו בשלוש שבועות ואני מרגישה שאני רוצה להגיע למשקל 48 לפחות(שוקלת 56) אני מרגישה שמשהו דפוק בי שאני לא נוגעת בחדר אוכל ואוכלת רק את האוכל שלי ומשלשלת אותו אחרי זה.. מרגישה שהגוף שלי חלש ומגעיל ולא יכולה לסבול את עצמי בא לי לחתוך את הורידים..
אני לא יןדעת מה לעשות עם ללכת לקבן ולהגיד לו את כל מה שעובר עליי? או מה לעשות? חשוב לי להמשיך בשירות הצבאי שלי עד הסוף בסהכ נשארו לי רק חצי שנה אבל אני מרגישה שאם אני אהיה רחוקה כמו שאני עכשיו אני פשוט לא אשרוד.. אני לא רוצה לצאת על נפשי אני רק רוצה להיות קרובה לבית כי שם אני מרגישה יותר תמיכה למרות שההורים שלי לא יודעים על הבעיה..
מה לעשות?? ללכת לקבן? המפקדת שלי מגעילה ולא אכפת לה מכלום אני לא מרגישה בנוח לבוא ולשפוך בפניה את ליבי.. בבקשה תענו ותעזרו לי אני כל יום בוכה לפחות 3 פעמים ומרגישה חסרת אונים..
תודה לעוזרים