רוצה את החיים שלה: את החברים, הבית ואת בית הספר, כל כך מקנאה בה!

אז היי
הרבה זמן כבר רציתי לפרוק ופשוט החלטתי שכדאי.
אז ככה אני ילדה שמשדרת בטחון ובאמת יש לי חברות וגם היו לי קצת ידידים פעם (שניים, שלושה לא יותר) אבל לאחרונה אין לי ידידים.
כן ישלי חברות ובנות סביבי שאני יכולה להזמין ולהנות איתן ברוך השם אבל לא תמיד הן מזמינות אותי לדברים עדיין לא בגלל שזאת רק השנה הראשונה שלי שעברתי לבצפר החדש ורק השנה סיימתי שם שנה ראשונה.
אז ככה אני רקדנית ויש ילדה שהיא באמת מושלמת והלוואי שהייתי היא :(
היא גם יפה וגם מהממת וגרה במקום שאני הייתי רוצה לגור שם אוף...
איפה שהיא גרה זה פשוט מקום בלי פרחות בלי ערסים פשוט כיף שם הבנים נראים זורמים והבנות חמודות והכל כאילו מושלם ...
זה שאני אומרת זורמים זה בגלל שהם כאילו חמודים כאלו הם נחמדים ונראים ילדים טובים נגיד את זה ככה..
ואני באמת ילדה טובה... באמת מתאים לי ללמוד בבית ספר כמו שלה אבל אני לא יכולה לעבור כי הוא רחוק ממני וגם כי אני פשוט לא יכולה..
הלוואי וההורים שלי היו מחליטים לגור שם איפה שהיא גרה זה ממש מרגיש כמו בחול שם.
כלכך מבאס אותי בבצפר שלי הבנות חמודות באמת אבל הבנים לא נחמדים כלכך וגם אם הם היו נחמדים אליי זו לא חברה שאני רוצה להשתייך אליה מבחינת הבנות שהם יוצאים איתם או איך שהם מדברים וזה..
אבל באמת מתאים לי לגור איפה שהילדה הזו גרה כי באמת פשוט מתאים לי לאופי שלי יותר...
אז שאני מגיעה לכיתה אני שקטה, לומדת ולא עושה הרבה..
אני לא יוצאת הרבה שלא נדבר על יוצאת עם חבורה שיש בה בנים כן? רק עם שתי החברות הכי טובות שלי..
אבל אתם יודעים זה מבאס להיות בבצפר ולא להרגיש שייך כי החברה בבית הספר החדש היא פשוט לא בשבילי ולא מתאימה לאופי שלי..
הבנות בכיתה שלי חמודות ונחמדות ואני מרגישה שהן כבר כמוני יותר אבל רק הן וזה מבאס כי אני לא יודעת אבל אני פשוט עדיין לא מוצאת את עצמי שם...
הייתי רוצה לצאת עם ילדים בסגנון כמו החברים של הילדה הזו אבל אני לא יכולה סתם פתאום להתחיל לדבר איתם או משהו כי אין לי אפילו את המספר טלפון שלהם וזה גם לא פשוט כלכך..
איך למצוא את המקום שלי? האם זה נורא לבזבז את שנות התיכון והחטיבה שהיו לי בעיקר בבית או עם שתי החברות הכי טובות שלי וזהו? האם אני אי פעם כן יצא וירגיש ״מקובלת״?
אני פשוט לא יודעת איך להסביר את ההרגשה הזו שפשוט אני ממש מקנא בילדה הזו אני רוצה לגור שם איפה שהיא גרה וללמוד בבית הספר שלה... אני יודעת שזה לא יקרה אבל אני מפחדת, מפחדת מזה שכל החיים שלי אני ישקיע והכל ובסופו של דבר אני בעצם בזבזתי את השנים הכי טובות של החיים שלי...
אני רוצה חברים בנים שבאמת אני יוכל להיות אמיתית לידם אוף נמאס לי לא למצוא את עצמי בשום מקום...