מרגישה מבוישת, זה לא יראה מוזר שאני מתחילה איתו מצידו?

היי אז אני בת 14 ויש לי חברה מארהב באותו הגיל שלי.
ההורים שלנו חברים ובגלל זה גם אנחנו חברות ממש טובות מגיל שנה.
אני בעצם מכירה אותה מאז שאני זוכרת את עצמי והם כל הזמן קצת גרים בישראל וקצת גרים בארהב.
אני גרה בישראל חשוב להגיד.
אז ככה לחברה הכי טובה שלי שני(שם בדוי) יש אח גדול הגדול משתינו בשלוש שנים מה שהופך אותו לבן 17.
אבל הפער גילאים לא כלכך משנה בגלל שהוא ילד טוב ואני מכירה אותן גם מגיל שנה.
הם חיים בארהב וכמו שאוליי אפשר לנחש התרבות שם קצת אחרת.
לדוגמה הוא מדבר כמישהו מאוד גדול, כמובן מכבד מכיוון שככה מחנכים אותו בבית הספר וכולי.
חשוב להגיד שכדי שתוכלו להבין את ההתנהגות שלו לדוגמה בשיחה הוא ידבר על מזג אוויר ועל המצב בארץ ולא על סיגריות סמים וזה.
אז בקיצור הוא ילד ממש טוב וספורטאי מצטיין.
בסוף שנה הם יעברו בחזרה לארץ בקביעות אבל הם יגרו בצפון.
ניסיתי להתחיל איתו שיחה בפייסבוק כי אני די מאוהבת בו כבר מגיל קטן אבל חשבתי שזה יותר הגיל המתאים להתחיל לדבר איתו יותר.
ניסיתי להתחיל שיחה בפייסבוק וזה דיי זרם אבל בגלל שדי ניחשתי שהוא צריך ללכת אז כתבתי שאני צריכה ללכת ואז הוא כתב שהוא בדיוק צריך ללכת גם, איחל לי לילה טוב ואמר לי שנדבר עם סימן קריאה.
אני לא יודעת אם זה ברור לו שהתחלתי איתו שיחה כי אני מחבבת אותו או שהוא סתם חושב שרציתי לחדש את הקשר.
אני מקווה באמת שהוא יתחיל איתי שיחה עוד פעם אבל אני חושבת שזה אולי יראה לו קצת מוזר כי הרי אני החברה הכי טובה של אחותו הקטנה.
אני לא יודעת אם הוא רואה את זה כמו שאני רואה וזה קצת מבאס.
אז אחריי המגילה הארוכה אני רציתי לשאול, מה אתם חושבים האם כדאי להתחיל את הקשר? האם נראה לכם שזה יראה מוזר מצידו? אם כן כדאי להתחיל את הקשר איך ניתן להתחיל איתו שיחה עוד הפעם בלי להראות נואשת כלכך...
לדעתי בנתיים זה לא כלכך ברור לו שאני מחבבת ואני גם מרגישה מבוישת כי הרי זה לא יראה מוזר שאני מתחילה איתו מצידו?
דרך אגב אני יודעת שאם אנחנו ניהיה חברים בוודאות ההורים יתמכו בקשר הם תמיד היו אומרים לנו שאנחנו צריכים להיות זוג אבל אף פעם זה לא היה יותר מחיבוק בסוף המפגש.
תודה רבה על זה שקראתם :)