כן
שלום,
רציתי לשמוע מכם את הדעה, של "מישהו מבחוץ"
יש לי חבר 8 חודשים. העבודה שלו אינטנסיבית מאוד ולכן יוצא לנו להפגש בעיקר בסופי שבוע (עובד במרחק כמה שעות ממני, ועד שעות מאוחרות). מעבר לכך שמבאס אותי לא לראות אותו כל השבוע, גם השיחות בינינו במשך השבוע מרגישות לי חסרות - אנחנו מדברים בבוקר (בד"כ מתקשר להגיד בוקר טוב וממהר), לפעמים מתקשר עוד פעם פעמיים במשך היום, לשיחות ממש קצרות ("מה קורה הכל בסדר? אני ידבר איתך אחר כך..) כשאני מתקשרת תמיד עונה (גם כשאני יודעת שלחברים והורים שלו לא) אבל ממהר לסיים. השיחה העיקרית שלנו ביום נגררת לשעות ממש מאוחרות 11-12 בלילה, וגם אז לפעמים נקטעת או מופרעת כל רגע בגלל העבודה שלו, או שאני כבר עייפה. אני אציין שגם הוא עובד מאוד קשה ומוכן לדבר איתי גם על חשבון השעות הממש קצרות שנשאר לו לישון, טוען שחסר לו מאוד ואני רואה שבאמת הוא משתדל כמה שהוא יכול, אבל העבודה לא כלכך מאפשרת מעבר לזה.
אוסיף גם, שאולי הקשר נראה לכם קצר אבל אנחנו כבר מדברים על מעבר לגור יחד וחתונה ז"א הכיוון הוא לכל החיים. האם אני אובססיבית והצורה הזאת הייתה מספיקה לכם? או שאכן יש פה בעיה של זמינות לקשר? (אני לא שואלת אם יש בעיה באהבה שלו אליי כי אני רואה מדברים אחרים כמה הוא אוהב ולכן לא זה מה שמטריד אותי)
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025