קשה לי לחשוב שהילדים שלי יהיו דומים לה, להיפרד?

הי יועצים,
מאמין שהשאלה הזו נשאלה הרבה אך חייב לפרט את המצב הספציפי שלי ולשמוע קצת את דעתכם.
להתחתן או להיפרד?

רקע - מי אנחנו?
אני בן 31 -גבוה,נאה,בריא,עם תואר שני,עובד במשרה מספקת ויוקרתית ומרוויח מעל הממוצע.
אני אוהב אנשים וכמה שיותר, לצאת, ליהנות ולנסות דברים חדשים.

היא בת 28 -נמוכה,חמודה,בריאה,סיימה תיכון ועובדת במשרה משנית ומרוויחה פחות מהממוצע.
היא אוהבת להיות בבית, ביישנית, כמה שפחות אנשים, רק אני והיא מספיק לה.

מתי הכרנו?
הכרנו לפני כ4 שנים במסיבה בבית של חבר ומיד הייתה לנו כימיה, זרימה טובה.
פשוט היה ממש כיף לשבת ולדבר ולצחוק במשך שעות !
כבר כשהכרנו אמרתי לה שאני במקור מחפש דווקא מישהי גבוהה, עם שיער בהיר, עם תואר ראשון לפחות וכריזמה - לכבוש וליהנות מהעולם !
היא יותר ביישנית, נמוכה, עם שיער כהה והייתה עדיין ללא תואר כלשהו או רצון ללמוד.
היא התלהבה מהביטחון והכריזמה שלי ואמרה שהיא רוצה לנסות לכבוש וליהנות מהעולם איתי ! - היא רוצה להיות זו שתיארתי שאני מחפש !

ברגע ההוא אמרתי לעצמי, תן הזדמנות לאהבה וזרום.

המגורים ביחד:
תוך כשנה עברנו לגור ביחד.
המגורים יחד עוברים בסדר - אני יותר מסודר, אוכל בריא, חשוב לי מראה הבית.
היא יותר מבולגנת, אוהבת חטיפים, לא אכפת לה ממראה הבית ולישון ב00:00.
למרות זאת,
היא עושה את עבודות הבית ואנו נהנים מאוד ביום יום והפכנו ממש חברים טובים.

לימודים-קידום:
אני במהלך 4 השנים התקדמתי ולמדתי וממשיך ללמוד,להתקדם ולקבל סיפוק אדיר ושכר נהדר.

היא עד היום כבר כ4 שנים היא לא למדה ותקועה בעבודה הפשוטה והלא מספקת ולא רווחית שלה.
ניסתה ללמוד ונכשלה, יש לה קושי ללמוד משום מה וגם קשיי בטחון והעזה.

משפחה:
המשפחה שלי קיבלה אותה אך כל הזמן מעירים לי ושואלים בעדינות...
מה אני מוצא בה? נמוכה, לא חכמה במיוחד, סגורה ועוד הערות.

המשפחה שלה התלהבה ממני אך מאוד קשה להם לשחרר אותה.
יש בהם כעס על כך שהיא "עזבה" אותם בשביל לגור עם חבר.
מבחינתם שתגור איתם לנצח ואם לא אז שתגור/נגור ממש לידם.

---והשאלה---
אני רוצה משפחה וילדים עד גיל35, משמע אני בן 31 ואין לי כבר זמן לבזבז.
היא אישה טובה, נאמנה, כיפית ותומכת.
אין לה פוזה, אין לה עקיצות ואנחנו לא התווכחנו פעם אחת במהלך 4 השנים.
אז מה העניין? למה לא להתחתן כבר?
כי משהו פנימי מאוד מציק לי.

כשאני מסתכל עליה,בזווית הרצינית יותר של חתונה, קשה לי מאוד.
אני לא מוצא אותה יפה.
קשה לי שהמשפחה שלה קרה ומקנאים בקשר שלה.
קשה לי לחשוב שהילדים שלי יהיו אולי, כמותה, בדמותה, או שילוב שלנו.
אני מרגיש שאולי היא לעולם לא תלמד, לא תשתנה, לא תגדל ותהפוך לאישה.
אני מרגיש שאני זורם ומתפשר בכול רגע שאני איתה :( [וכואב וקשה לי לכתוב זאת]

יתרה מכך,
אני מוצא עניין רב וכימיה בנשים אחרות,גבוהות,נאות,מלומדות,עם השיער הבהיר.
ממש קשה לי מאוד לומר להן שיש לי חברה ואני ממש מתבאס שאני לא יכול ליצור קשר ולתת להן הזדמנות.

אני רואה גברים פחות מוצלחים ממני עם נשים יפות ומוצלחות יותר ואני אומר לעצמי האם זה שאני חושב ככה אומר שאני התפשרתי? שאני מוותר לעצמי?

אני מוצא עצמי לא יושן בלילה ומדמיין איך אני יוצר קשר עם מישהי שכזו,
שהיא ואני נראים טוב ביחד, שהיא נראית טוב ומושכת בעיניי, שיש לנו ילדים יפים, גבוהים, חכמים.
ששנינו מרוויחים טוב וחיים את החיים הטובים בשותפות.

אפילו כשאני והיא שוכבים אני לא יכול להפסיק לפנטז על נשים שכאלו...וכשאני מסתכל עליה, על מי שאיתי, ממש קשה לי ובאותו הזמן כואב לי כי אין אף אחת אחרת ומעולם לא הייתה...זה הכול בראש שלי השאיפה והאכזבה.

ברגעים שכאלו אני ממש הופך אכול אשמה על כך שיש לי אישה נהדרת ואני לא מסוגל להעריך אותה כפי שהיא.

ברגעים כאלה אני אומר לעצמי שהכול זה פנטזיות ילדותיות שלי ועליי פשוט להיות גבר, להתבגר, לקחת אחריות, להבין שאין מושלם, להתחתן איתה וזהו !
אם 4 שנים היו טובות אז מה יש עוד לבדוק?

ומצד שני, כשאני רואה אותה בסוף היום ומתאכזב מהמראה שניצב לפני,
כשאני רואה אחרות ורוצה להתחיל איתן מאוד !!!
ולברוח ממנה אליהן [למרות שאין כלום שם בחוץ וזה רק בראש שלי]
אז הספקות אוכלות אותי ואני ממש מרגיש שחובה עלינו להיפרד.

בינתיים הכול בראש שלי ואני לא עושה שום צעד והזמן חולף לו עם השגרה של צחוק, כיף, אושר ועם זאת רגשות פנימיות של תסכול ואכזבה ופשרה ענקית.
[למרות שאולי אני סתם עף על עצמי ואין יותר ראויה ממנה]


אז להיות אמיץ, להתעלם מהכול כ"חשש שלפני חתונה" ולהתחתן איתה?
או
להבין שהרגשות לא ישתנו, זה לא חשש, ועלינו להיפרד?
[אם בכלל אמצא אי פעם את "אשת החלומות הזו" שתאהב אותי כמו שזו אוהבת]

מרגיש ניגוד רגשות, ניגוד מחשבות, בלבול.
מרגיש שאם אפתח את הנושא בפניה היא תפגע מאוד ולכן זה סגור רק איתי 24/7.

אשמח לייעוץ שאולי ייפקח עיניי.