התאהבתי במישהו מהעבודה, אני כבר לא בטוחה אם הוא בשבילי, לספר לו או לשכוח?

היי כולם :)

אז ככה.. לפני חצי שנה התחלתי לעבוד במקום חדש והתאהבתי באחד העובדים.
הוא לא הבוס הבכיר אבל הוא אחד האחראיים שם.
ההפרש שנים בינינו הוא 10 שנים.. אף פעם לא היה לי בן זוג בגילו אבל אני נורא בוגרת לגילי כך שאם מתעלמים מהגילאיים לפי דעתי זה יכול לעבוד.
כל הזמן שעבדתי שם הכנסתי לעצמי לראש שזה סתם ואני לא יכולה להתאהב בו כי זה בחיים לא יקרה והוא בחיים לא ירצה לצאת עם מישהי שקטנה ממנו בהפרש כזה גדול (הוא גם אמר את זה) למרות שאני יודעת בדיוק מה אני שווה ואני יודעת שכמות האהבה שאני מסוגלת להעניק היא עצומה.

בחודשיים האחרונים נורא התקרבנו, דיברנו יותר, היה יותר מגע אבל לא התנשקנו וגם לא מעבר לזה. הקטע שהוא פשוט אף פעם לא הזמין אותי לצאת.
בהתחלה חשבתי שמן הסתם צריך יותר להתקרב, יותר להכיר כי עד היום היינו פשוט מדברים שיחות סתמיות של ״היי מה נשמע מה עניינים״ ולא מעבר.

בחודש האחרון נעדרתי מהעבודה בגלל סיבה רפואית ויום לפני הוא ממש נתן לי רושם שהוא מעוניין בי (לפחות ככה אני חשבתי) והוא אמר לי להשיג את מספר הטלפון שלו.. הנחתי שהוא אמר לי את זה כי הוא סוג של הבוס שלי ואסור לו לתת לי את המספר האישי שלו (יש לו טלפון של עבודה שאותו יש לי), פשוט השגתי את המספר אבל כנראה שטעיתי והייתי צריכה לתת לו להשיג את שלי? למרות שלפי דעתי יש לו..

יום למחרת זה היה היום הראשון שנעדרתי מהעבודה והוא ביקר אותי והיה לי נורא כיף לראות אותו אבל מאז הוא פשוט נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.
שלחתי לו באחד הימים מה קורה והוא ענה כעבור יום, אחרי שבוע התקשרתי, הוא חזר אליי ולא יכולתי לענות ואז כשאני חזרתי אליו הוא אמר שהוא עסוק ושהוא יתקשר מחר והוא לא חזר אליי.. כל הזמן הזה שנעדרתי מהעבודה הוא לא התעניין בי, אפילו כחבר לעבודה, לא חשבת להרים טלפון?
אפילו יצאה לנו סיטואציה לדבר על זה והוא אמר ״אני לא יודע לשמור על קשר״.
אני באמת לא מבינה את ההתנהגות שלו.
מהצורה שהוא התנהג והתקרב ומהדברים שהוא אמר לפני כל החודש שנעדרתי, קיבלתי רושם אחר והוא התנהג בצורה כל כך קרה כל הזמן הזה.
ועוד חברה שלי אמרה לי שלא רדפתי אחריו מספיק אבל כמה אני יכולה לרדת נמוך בשביל למשוך את תשומת הלב שלו? ניסיתי לשמור איתו על קשר והשגתי את המספר שלו..

מישהו יכול לפענח את ההתנהגות שלו? הוא סתם שיחק בי?
הוא כבר לא ילד, בכל זאת היה לו כיף הקרבה שלי? כי מעבר לזה לא הייתה נשיקה ולא כלום..

אני לא מפסיקה לחשוב עליו וכמה שאני מנסה לשכוח וכמה שאני מנסה לשכנע את עצמי שעדיף ככה ושככה טוב לי זה יותר קשה.
אם הוא היה מרגיש כמוני הוא היה דואג לי בזמן שלא הייתי בעבודה, אז בשביל מה הוא גם ביקש שאשיג את המספר שלו?

חברות שלי שמכירות אותו טוב סיפרו לי דברים שונים - אחת סיפרה לי שהוא אמר לה שהוא ממש ביישן ושאם מישהי תתחיל איתו הוא יקנה לה וורדים כל יום (אנחנו חברות טובות או שהוא ידע שהיא תספר לי או שהיא המציאה את זה) והשנייה סיפרה לי שהיא ראתה אותו מתחיל עם מישהי ומבקש ממנה וואטסאפ והכל והם היו ביחד הרבה זמן אבל זה היה ממזמן .. זה נורא מבלבל כי אני שונאת ששום דבר לא פתוח ואי אפשר לדבר ישירות. לפעמים בא לי לתפוס אותו לשיחה ופשוט לדבר איתו על הכל ולפעמים אני חושבת שאם הוא היה רוצה הוא לא היה מתנהג איך שהוא התנהג והיה מתעניין בי גם אחרי העבודה ומזמין אותי לצאת.. או שהוא פשוט חושש מהגיל שלי.. אני יודעת שמגיע לי יותר. מגיע לי מישהו שידאג לי ויתעניין בי אבל אני בכל זאת מוצאת את עצמי חושבת עליו ..
לספר לו מה שאני מרגישה כלפיו? או פשוט לשכוח ? מה הייתם עושים?