אמא שלי נפטרה לפני חצי שנה ואבא שלי משפיל אותי כל הזמן

היי לכולם ותודה שנכנסתם לקרוא את השאלה..
לפני חצי שנה אמא שלי נפטרה ונשארנו רק אני אחותי הקטנה ואחי הקטן בן השנה.
לפני שהיא נפטרה לא דיברתי עם אבא שלי בערך חצי שנה (בגלל איזשהו ריב שהיה לנו) הוא מאז ומתמיד היה אלים מבחינה רגשית כלפי, כל מיני קטעים כמו "ימפגרת" או "כושלאמא שלך" וכאלה, אבל אחרי המוות שלה (כשהתחלנו לדבר שוב מסיבות ברורות) הוא נכנס בי ברמות נוראיות , הוא מעודד אותי לא ללכת לצבא בטענה שיעיפו אותי משם על טיל בגלל (ואני מצטטת מהיום) "עם כל הפאקים שיש בך לא יגייסו אותך בכלל" , הוא ממשיך להגיד לי שיש בי עצבים , לזלזל בי ולהראות אלי חוסר כבוד- גם אם זה מול אנשים אחרים.

אבל הבעיה העיקרית זה שלא משנה מה אני עושה או אומרת הוא מתהפך עלי- אני מבינה שיש לו הרבה על הראש אבל אנחנו במאה ה-21, יש דרכים להתגבר על כל מכשול. אני מנסה להתעלם מהעצבים שלו ולקחת נשימה עמוקה (פשוט בגלל שאני יותר בוגרת מבין שנינו וכבר הבנתי ממזמן שאין טעם להמשיך מריבה איתו) אבל לאגור את כל העצבים האלה לא עושה לי טוב. במיוחד שבסופו של יום כשאני הולכת לישון בלילה אני מרגישה בדיוק כמו אמא שלי שנתנה לו לדרוך עליה. אני גדלתי ליותר טוב מזה ואני לא רוצה להגיע למצב שהוא מכניע אותי לעשות כרצונו.

מצד אחד אני לא יכולה להמנע מלהכנס איתו לריב כי כל דבר שאני עושה מעצבן אותו (נגיד הרגע נכנסתי אליו לחדר והודעתי לו לגבי איזה משהו של טיפת חלב והוא ישר העביר נושא ל'מידת הכעס' והרב זמיר כהן וההרצאות שלו באינטרנט, הוא אמר לי שכל פעם שאני מתעצבנת לעשות תרגיל במתמטיקה וזה יעזור לי להרגע - נחשו מה הוא לא עשה כשהוא התעצבן מליון פעמים בזמן השיחה? אני אשכרה עשיתי את זה וכשהצגתי בפניו את העובדה שהוא מתקן אנשים ומביא אותם על טעותם -בדרך בוטה במיוחד , הוא גם אוהב להוסיף שמות תואר כמו מפגרת מטומטמת וכו - כשהוא בעצמו לא מסוגל לחצי מזה.

הוא מתנהג אלי כאילו אני אמא שלי , בדיוק באותה צורה, בדיוק את אותם "כינויים" נפלאים , בדיוק באותו זלזול וזה לא מתאים לי.
מה עושים? איך מתמודדים עם אדם כזה? הרי ברור שאני לא באמת יכולה לשנות כל "פאק" קטן בי גם אם ארצה , אבל אני גם לא יכולה להמשיך לחיות בפחד התמידי הזה שאני יאבד את הרצון להתמודד עם חלאות אדם כמוהו בעתיד, לא רוצה לסיים כמו אמא.

אני יודעת שהצגתי רק את הצד שלי אז אני אנסה להציג גם את שלו , הינה חלק מהטענות שלו כלפי :

*את מדברת בחוסר כבוד וזלזול כלפי- משפטים שהוא חוזר עליהם :"אני אבא שלך את צריכה לכבד אותי" "גם בתורה רשום כבד את אביך ואת אימך" " מה שאמרת זה עוול חמור!! אסור לפי התורה!!" ווכדומה (עכשיו אני בחורה מאמינה , אבל לא קונה את כל הבולשיט שהרבנים מוכרים , יש יותר רבנים שמונעים מיצר רע מאשר שמונעים מיצר טוב ולכן בחרתי להכליל ולא להקשיב לעצתם של הרבנים המודרניים , זכותי לא? )

* את מדברת בצורה בוטה - אוקיי אחרי שקראתי את הפסקה מלמעלה שוב אני יכולה להבין על מה הוא מדבר, בכל זאת יש אנשים שקרעו את התחת שלהם ואני מכלילה ואומרת שזה בולשיט? כן זה לא נכון מצידי, אבל באותה שיחה כן ניסיתי להציג את האמרה בדרך יותר נחמדה והוא עדיין נשאר מקובע - אני מנסה פעמים רבות לחזור על מה שאמרתי ולשנות את המילים , זה לא בשליטתי אני פשוט אוהבת לדבר מהלב ולא מהראש, אני לא חושבת לפני שאני מדברת או לפני שאני כותבת, אז למה הוא לא מוכן לקבל את התיקון ? והסליחה שהגיעה איתו? מה עושים במצב שנפלט לך משהו לא מתאים , קצת יותר נוקשה ממה שציפת? וגם אם זה לא נעים לאוזן , האם הוא, בתור אבא שלי לא אמור להתנהג בצורה רגועה יותר ונעימה יותר? למה לקלל ישר הרי גם ככה הוא ידע למה התכוונתי..

*את עושה עברה חמורה - אני מאמינה, שומרת שבת, צמה את כל הצומות, אבל שומרת לעצמי את העצמאות שבלגבש את האמונה הפרטית שלי ,כן יש לי נטייה לזלזל ברבנים ובכללי ממה שעשו מהיהדות - אני מודעת לזה עכשיו, אבל אני מנסה להציג את זה בצורה טובה ,כאילו במקום להגיד שאני לא מאמינה ברבנים המודרניים אני אומרת שאני מעדיפה ללמוד בעצמי את התורה , להשוות בין דעות שונות ולגבש את האמונה שלי בעצמי , נכון שיש דברים שצריך לשמור בלב אבל האם באמת הדעה האישית שלי בנושא מסויים שגם ככה עלה בשיחה צריכה להשאר חבויה? אני לא אדם מושלם אבל הוא כל הזמן טוען שהוא חכם ממני בשנים רבות "גדול ממך ביום חכם בשנה" אולי במקום לדבר על כמה אני לא טובה הוא צריך לנסות שיטה אחרת? חוץ מזה שאני כן לוקחת דברים לצומת ליבי וכן עובדת קשה כדי שהוא יפסיק לעשות ממני שק איגרוף פרטי ולא משנה מה תמיד יש תלונה.

כן, בדיעבד אחרי שאני מסכמת את כל מה שכתבתי אני יכולה להבין מאיפה הטענות שלו מגיעות, אבל האמונות שלי מאוד חזקות - כבוד זה לא קסם , זה נרכש ועובדים עליו קשה, דיבור בוטא רק יוצר דיבור בוטא ולא מכבה אותו ולדעתי עצם זה שגידלת מישהו לחשוב בעצמו ולבנות את עצמו בעצמו זה כבוד גדול.
אז כן אני אדם עם פגמים, וכן אני יכולה לתת עוד כמה אחוזים כדי להשתפר, וכן אני יכולה ליהיות אדם טוב יותר ולא אני לא מאמינה שהסביבה אמורה לגרוע ממני את האפשרות הזאתי כי אני אדם לעצמי - הוא לא יכול בהתנהגות הבוטה שלו לדכא את ההתנהגות הבוגרת שלי (אם אי פעם יגיע להתנהגות בוגרת ) אבל לחיות במצב הזה אני לא יכולה, לא באלי שהוא יגיד לי שאני לא אסיים צבא כי אני פרינססה עם מלא פאקים, ולא באלי שהוא יעיר לי 90 אלף פעם בהוספת כינויי גנאי, ולא באלי לקום כל בוקר ולנסות ליהיות בחורה חלשה יותר ממה שאני כדי שלכולם יהיה טוב.
לא באלי ללכת לישון עם חרטות בלילה.
אני לא עברתי על ההודעה כי סביר להניח שאני לא אשלח אותה אם אני אקרא אותה שוב - מצטערת על שגיאות כתיב ופיסוק שיש בשפע .

* כבר היינו אצל הרווחה- לא יעבוד הוא חושב שהם יקחו אותנו ממנו ,ולא מבקש עזרה.

*לא אין לי חברה טובה לדבר איתה ושתייעץ לי בחזרה (כאילו היא מחזירה הודעות שבדרך כלל כוללים סמיילי או 10 אותיות גג) אז אתם התקווה האחרונה שלי

*אם הגעתם עד לכאן זה כבר מראה משהו עליכם, כן אני לא בן אדם מושלם ואולי מחמאה ממני לא תשמע אותו הדבר אבל כל הכבוד, אתם אנשים טובים .
תודה שקראתם.