כל הזמן יש את הצורך לחפש בנות באינטרנט להתייאש ולקוות שוב, אולי זה לא מה שאני רוצה?

היי חברים,
אני בן 18 מתגורר באילת הדרומית ביותר בארצנו הקטנטונת.
לעולם לא הייתה לי חברה במציאות אף פעם, יש לציין שהיו לי כמה שאהבו אותי וכן היה לי הזדמנויות אבל הייתי ביישן מידי ולא ניצלתי את זה. לא הייתי ער למציאות כמו שאני עכשיו ניתן להגיד זאת כך.
כבר מזה 3 שנים יש לי תחביב להיכנס לאתרי הכרויות וצ'אטים זמינים מהירים כדי להכיר בנות ולנסות למצוא את הסיפוק ואת הרגש הזה גם דרך דיבור בצ'אט או וואטסאפ וכו'. הכרתי מאז באמת מלא ילדות שכיף לדבר איתן אפילו שני ילדות ממש רציניות ברמה שהגענו לדיבור במהלך חצי שנה ושנה רצוף, ואם היינו גרים אחד ליד השנייה זה היה נגמר בקשר חבורות הדוק ורציני ממש ושמרנו על קשר והכל, כמובן שבהתחלה הכל היה נוצץ ובוער אך עם הזמן קשה לשמור על קשר כזה באינטרנט, וגם חייב לציין כשהייתי במהלך הקשר איתן המשכתי לחפש זה פשוט משהו שתמיד בוער בי כאילו תבוא התקווה שמישהי שאני מתחבר אליה תגור לידי (סיכוי קלוש) ויקרא מזה משהו טוב, עכשיו אני חייב לציין אני בן אדם שנראה טוב, מצחיק וכריזמטי לא אחד שאין לו את הפקטורים לפעול במציאות ולא להצליח פשוט לא יצא לי עד היום לפגוש מישהי שתיגע בי עד כדי כך, עכשיו אני יודע שהזמן יעשה את שלו ובסופו של דבר אני אמצא כזאת אבל אין זה בוער בי! אני מתגייס בנובמבר ואני יודע שבטוח אכיר שם בנות והכל יהיה סבבה אבל עדיין... קשה לי והצורך הזה בוער בי כל פעם להיכנס לאינטרנט ולחפש אולי את האחת שתהיה האחת מכל הבחינות..
יש לי חברים אבל בחופש הגדול לא כל כך יוצא לצאת בגלל שרובם עובדים וחלקם עסוקים עם החברות שלהן וזה פשוט מרגיש יציאת זוגיות, אני גם ניסיתי לעבוד אבל לא הלך לי וגם בעבודה שלי לא היה צוות אדיב הם היו דיי סנובים אז אני אנסה עבודה אחרת אבל עדיין יש לי את הצורך הזה לדבר בצ'אטים ולהיות בעל תקווה אני לא יודע אם זה באמת מה שאני רוצה אבל איך שאני על המחשב ומשעמם לי אני נגרר לזה, ניסיתי להיגמל אבל זה קשה מידי לעסוק במשהו אחר. אני רוצה לחוות את הריגוש הזה וזה פשוט מעצבן שכולן רחוקות שאם כבר מוצאים משהו טוב זה לא יכול להתממש...אם הייתי גר במרכז הארץ זה היה שונה אני בטוח אבל מצד שני אני אוהב את העיר שלי. אני דיי בודד כרגע גם מבחינה חברתית ואני כל היום בבית, עוד מעט יש לי חופשה אבל בעיקרון המשך החופש שלי ימשיך ככה וזה פשוט מבאס לחשוב על זה. לצאת לבד ולנסות "לתפוס בחורות" זה לא הקטע שלי, גם במועדון זה קשה לי. יש לי ביטחון אבל אני פשוט מרגיש שזה לא הולך ככה, אני רוצה שיהיה את התהליך.
אני פשוט מקווה שהצבא יגיע מהר כבר ואוכל סוף סוף להיפתח ולדעת מה זה ליצור קשר פנים מול פנים ולא להתאכזב ולהכיר משהו רציני אבל עד אז ואולי אפילו אז אני מכור עדיין אשאר אותו מכור לצ'אטים באינטרנט...
שבת שלום ותודה מראש