קשה לי בחיים, אני על סף שבירה... אני יכולה להתאבד יום אחד

אני לא יודעת אם זה קטע של גיל , או שזו מחלה , או סתם אי סיפוק זמני , אבל באמת נמאס לי – לא משנה מה ההגדרה להרגשה שלי ..
למה כ"כ רע לי ? פשוט וככה – כל דבר כמעט אני חושבת שאנשים לא אוהבים אותי , ואם חברה שלי מייבשת אותי אני מרגישה רע מאוד , לפני תקופה מסויימת הייתי בקשר מדהים עם הבן אדם שאני אוהבת ועכשיו? אנחנו כמו זרים , אפילו שלום לא אומרים ובמיוחד שיש לי יום הולדת ואני בטוחה שאפילו מזל טוב מעפאן אחד הוא כמעט ולא יגיד לי .. כשאנחנו ביחד הוא הסיבה שלי לחייך , אבל מצד שני .. הוא בעצם מעוור לי את כל הבעיות , לא פותר אותם – וכשהוא נעלם , השמחה נעלמת גם היא ואני שמה לב שאני מלאת בעיות.
השנה מסתיימת ואיתה חברה טובה שלי עוזבת,תינוק שאני אוהבת עוזב , אני לא אהיה עם החברות שלי באותה הכיתה ויש לי פחד שמקונן לי בלב כל הזמן שאני אולי לא אהיה איתן בקשר יותר וכן זה קשה , זאת מעמסה גדולה עליי זה גורם לי לרצות להפסיק לחיות... אולי מבחוץ אני לא נראת בן אדם עצוב , ולמרות שחברות שלי יודעות שאני רוצה להתאבד ואכפת להן ממני, אני לא מראה באופן שלם את כל מה שעובר עליי , קשה לי נורא , אני מפחדת לחיות בעולם הזה. כי כאן אין מקום לאנשים רגישים מדי כמוני.
כמו לדוגמא היום,החלום שלי הוא להיות פסיכולוגית ותמיד חשבתי שאני עוזרת לאנשים ומבינה אותם , והיום ידיד טוב שבסך הכל ניסה להיות איתי כנה אמר לי שאני לא מתאימה שאני לא מספיק חכמה ושחבל שאני אפתח ציפיות .. התחלתי לבכות והרבה... וקשה לי . ממש קשה לי . אומנם הוא התנצל ואני לא כועסת עליו יותר , אבל עכשיו אני מרגישה עוד יותר לא שווה , אני מרגישה שהביטחון שלי ירד ויכול להיות שאני באמת לא מתאימה להיות פסיכלוגית שאני לא באמת עוזרת לאנשים שאני טפשה שלא מבינה כלום מהחיים שלה...למרות שאחר כך שהוא ראה שבכיתי הוא ממש הצטער והוא אמר שהוא לא התכוון לפגוע – זה הרס אותי נקודה.
הילד שאני אוהבת ? הוא ביישן מתבייש מהצל שלו , למרות שהוא כן אמר לחברה שלי שהוא אוהב אותי אני כבר לא חושבת שהוא אוהב אותי היום מרוב שאני מתביישת להתסכל לו בעיניים אנחנו כבר לא בקשר לצערי – אף על פי שזהכן היה נראה שיש לו רגשות אליי , הוא היה מחבק אותי חזק חיבוקים ארוכים ושלח לי הודעה יום אחרי... זאת הייתה שמחה גדולה שאי אפשר לתאר אבל שהפסקנו להיות בקשר – הכל חזר לקדמותו , הוא פשוט מפזר לי אור בחיים וכשהוא נעלם החיים שלי מציאותיים ויש לי מציאות כואבת . אני בדיכאון , אני בוכה כמעט כל יום , תמיד יש לי מחשבות אובדניות ואני חותכת עם סרגל... אני לא יודעת מה לעשות , בבקשה תעזרו לי ... אני על סף שבירה .. אני יכולה להתאבד יום אחד . תעזרו לי בבקשה תעזרו לי ותתנו לי הערות בונות או דברים שיבנו לי את הביטחון בבקשה...... תודה ויום טוב