יש לי בעיות בבית ואני נואשת

היי כולם !!
אני מרגישה רע !!!!
אני יספר את החיים שלי בקצרה כדי שתבינו קצת:
ההורים שלי, כבר חמש שנים במריבות, פסיכולגים זוגיים, וסכסוכים. אנחנו 7 במשפחה כולל ההורים. ויש המון בעיות בבית.במיוחד בכסף לא תמיד יש אוכל בבית.. שלא תבינו לא נכון, אנחנו פשוט גרים במקום נורא יקר (יחסית של עשירים..) ויש לנו בית גדול ברוך ה!! אבל בגלל כל זה זה גם דורש הוצאות יקרות.. וההורים שלי הסבירו לי שהם במינוס וקשה אבל הם הסבירו לי שלאט לאט המצב יסתדר והמצב קשה נורא בבית. ההורים מנסים שניהיה ילדים טובים ונחיה כמו כל ילד נרמלי, ואני מאוד מעריכה את זה ליציאות עם חברים אני משתדלת לקחת כסף מעצמי, וגם אני משתדלת לא לבקש כסף מההורים.. אבל אני מרגישה שאני הכי סופגת רגשית את כל הבעיות גם בגלל שאני בגיל ההתבגרת ואני מתחילה להבין פתעום דברים וגם בכללי.. מרוב שזה משפיע עלי המצב בבית. התחלתי לא לבוא לביצפר נשרתי מהלימודים. כל יום אני בוכה למה למה אני מתחננת להורים שלי שיתגרשו כי זה מה שיעשה טוב בבית. וגם להם. הגיע החופש הלכתי לבריכה ויצאתי מהבית המון ברוך ה ועל זה אני מודה לאלוקים כל יום שה עשה שיהיה לי המון חברים ופעמים אני חושבת ואומרת החברים, זה בעצם מה שהציל אותי..(חשבתי כמה פעמים על התאבדות..) הייתי ישנה כל יום אצל חברה אחרת עד שחזרתי הביתה והתחיל להתקו אותי דיכאון והתחלתי להיתקע בבית במיטה עם המחשב והפאלפון.. ובנוסף לדיכאן התחלתילחוש מכוערת. אני כל הזמן מדמיינת את עצמי בעולם קסום של פיות וקסם וזה נותן לי כמה דקות של שמחה ורגש ואז אני חווזרת לדיכאון אני מרגישה שהחברות הכי טובות שלי לא מבינות אותי. למרות שהם חברות מקסימות ונהדרות והן הכי חשובות לי בעולם!! אבל גם להן יש חיים אז הן רק מחבקות ואומרות יהיה בסדר שזה כבר המון בשבילי... אבל כניראה לא מספיק. ההורים הנהדרים שלי שלא מסתדרים ביחד החליטו להתגרש שמחתי נורא
עד שהבנתי שיכול להיות שנגור במקום אחר ואני יצטרך להיפרד מהסביבה שלי ומהבית שאני כל כך אוהבת.. בקיצור ההורים שלי ממש מנסים שיהיה לנו טוב אבל קשה לי נורא אני בדיכאון כבר כמה ימים ובאלי פשוט למות אנ מרגישה מכוערת ופתעום אני מרגישה שגם אפחד לא אוהב אותי במיוחד חברות שלי סליחה שחפרתי..