אמא שלי לא יודעת שאני לא בתולה, איך לספר לה שאני והחבר רוצים לנסוע לצימר?

היי לכולם...זה קצר ארוך מקווה שתהיה לכם סבלנות לקרוא הכל אני חייבת בעצתכם!!
אז ככה איבדתי את הביתולין בגיל 18 זה היה עם החבר הראשון הרציני שלי, היינו ביחד 3 חודשים וזה נגמר די מהר סבלתי איתו בקשר למרות כל האהבה הוא היה בחור הפכפך ולא יציב רגשית... במבט לאחור יכול להיות שהייתי צריכה לחכות עוד קצת כדי להיות בטוחה בו בקשר, אבל אני לא מתחרטת על זה סה"כ זה נעשה מאהבה.
אחרי הצבא היה לי עוד חבר, מאוד אהבנו אחד את השני הוא חיזר אחרי כל תקופת הצבא, השתחררתי ונהיינו ביחד, שכבנו כמובן זה קרה אצלו בבית.. גם איתו הייתי כמה חודשים, לצערי גם הוא הסתבר כדפוק - הבין פתאום שקשה לו עם מחוייבות (עכשיו מתחרט).
והיום יש לי חבר מדהים ביחד כרגע 4 חודשים גם שוכבים, לפני חודש קצת פחות היה לנו ריב שכמעט נפרדנו.. החלטתי לתת לו הזדמנות שניה ובאמת שמאז הוא מתנהג אחרת. הוא יותר מפנק, מכבד, מעריך, ויותר מזה הוא רוצה לקחת אותי לצימר שבוע הבא... פה נכנסת הבעיה לתמונה- אני באה מבית מאוד שמרני, לא דתיים או משהו כזה פשוט אמא שלי בדעות חריפות שבחורה צריכה לשמור על עצמה ולא לשכב מהר לחכות (מבחינתה שנהה), לעשות מבחנים לבחור וכ'ו... יכול להיות שהיא בדעות כאלה כי ככה היו הדעות במשפחה שלה, וגם כי היא ואבא שלי גרושים שנים רבות אז זה בגלל ההיסטוריה איתו.. בכל מקרה לא סיפרתי לה כשאיבדתי את הבתולין. כל קשר שהיה לי עם בחור היא מאוד שפטה אותי ואותו, אמא שלי בנאדם מאוד ביקורתי ויש לה דעה על כל דבר.. אז בגלל שהיא "סימנה עליו X" באיזשהו שלב לא הרגשתי שאני יכולה לבוא לספר לה.. התביישתי שלא תתאכזב ממני ותחשוב שאני זולה או משהו כזה... וככה זה נמשך מאז לא אמרתי לה, כשהייתי עם החבר השני המצאתי לה כל פעם תירוצים למה אני חוזרת מאוחר או לא עונה לטלפונים, היא ידעה שאני לפעמים אצלו בבית וכל בזמן בחנה אותי ושאלה שאלות בעקיפין כמו "אני מקווה שאת לא עושה שטויות".. זה ברור שאם אני אצלו אנחנו שוכבים אבל היא לא רצתה להבין את זה כנראה וגם שנאה אותו בשלב מסויים.
איך לספר לה עכשיו שאני והחבר נוסעים לצימר??? הרי ידוע שזוגות נוסעים לצימר בשביל הפעם הראשונה.. (אצלנו כבר לא)
גם אותו היא לא כ"כ אוהבת לאור הריב האחרון שהיה לנו והתעצבנה שנתתי לו הזדמנות שנייה... להמשיך בשקר שאני בתולה ואז שנחזור לספר לה ששכבנו- וגם איך להגיד את זה??? היא בטוח תגיד לי דברים לפני כהכנה ותבדוק איתי גם אחרי... או לספר לה מעכשיו?? זה כבר כ"כ הרבה שקרים שנערמו שהיא לא תסלח לי בחיים... תודה מראש לכל הקוראים והעונים!!