איך להפסיק לריב במשפחה כל יום ולהתקדם מזה הלאה?!

שלום לכם, כמו שאפשר להבין מהכותרת כל יום (כמעט) יש לנו ריבים במשפחה, בין אם בין ההורים, בין הילדים או בין ההורים לילדים.

אנחנו חמש נפשות משפחה- ההורים, אני ואח ואחות קטנים.

אני אספר לכם פה עכשיו את המצב בריבים מנקודות המבט שלי, מה מפריע לי בבני המשפחה שלי בהתנהגותם בריבים.

לאמא שלי אכפת רק מצעקות. אם מישהו צועק בין אם בוויכוח ובין אם לא אם מישהו צועק אמא שלי מגיבה באותו אופן. היא מתעלמת מהבן אדם. זורקת לאוויר (כאילו בסוג של דיבור לעצה בקול רם) כל מיני קללות כאלו, ושאותו בן אדם רוצה ממנה תשובה/ תגובה או משהו אחר ולא נותן לה להמשיך להתעלם. היא גם ממשיכה "בקללות" וגם מאיימת. שאני מנסה להתעמת איתה לגבי זה היא או שהיא מעלמת מזה ואומרת שאני משקר/ ממציא או שהיא אומרת שלה מותר וזה בית שלה חוקים שלה ושאני מוזמן לעבור לבית אחר ולנהל אותו אם חוקים אחרים. בנוסף ךכך אני מרגיש חוסר עשייה מצידה לפעמים, לא שהיא לא דואגת לנו לאכול, בגדים וכו' אבל מבחינה משפחתית- נפשית,היא לא עושה הרבה לדעתי, הנה לדוגמא היא מתעלמת כמו שציינתי דווקא שהכי צריכים אותה רק בגלל שצועקים, היא הציעה ודיי קבעה שנלך כל המשפחה לטיפול משפחתי אצל מומחה לטפל בבעיות המשפחתיות- אישיות שלנו וכלום לא קרה כבר כמה חודשים מאז.


גם אבא שלי מתעלם אבל הוא מתעלם לגמרי. תמיד שיש ריבים בין אם קשורים אליו או לא הוא כמעט תמיד בשנים האחרונות קם והולך. בן אם לרכב שלו ונוסע מי יודע לאן לחצי שעה- שעה או שהוא הולך לחדר עבודה שלו או לחדר שינה שלו ומתעלם מהסביבה (לדבריו כי הוא לא יכול יותר עם זה)! בנוסף גם יש לו דעות בנושא בטיפול בריבים ובין אם אני מסכים או לא עם הדעות שלו אמא שלי כמעט תמיד משתיקה אותו, ולא נותנת לו לפעול הדרך שלו (זאת עוד סיבה שהוא "בורח"- לפי דעתי).

אחותי הקטנה, כילדה הכי קטנה היא "הביעה" גם הכי קטנה. בין אם יש וויכוח או לא, היא תמיד מתערבת לא משנה מה וכמעט תמיד זה רק מפריע ומעצבן יותר את כולם. אבל שוב היא הכי קטנה והיא הכי פחות מפריעה לי.


לבסוף אחי, הוא הבן אדם הכי שחצן, מגעיל ונרקסיסטי שאני מכיר (אפשר להגיד שהוא גם גזען). הוא מזמין בגדים באינטרנט כי הבגדים בארץ לא לטעמו, הוא אשכרה מנגב את התחת שלו רק אם מגבונים אחרי שהוא משתמש בשירותים!, והוא כל הזמן שומע מוזיקה במחשב שלו או באייפון שלו בקולי קולות או שהוא שר בקולי קולת. אבל מה שהכי מפריע לי ומציק לי לגביו. זה שבשניה שמישהו לא נמצא בבית/ בחדר או אפילו לפעמים פשוט מסובב את הראש לשנייה הוא נהייה האדם הגועלי ביותר שיצא לי להכיר כלפי. בכמעט כל הזדמנות כזאת הוא מקלל אותי (לא סתם קללות זה מתחיל בלוזר ומגיע מהר מעוד ללך תישרף בגיהינום ותחזור לצבא ותמות דם או איזה מין חייל מעפאן ולא יוצלח אני שחוזר כל יום הביתה) שומע מוזיקה/ תוכנית או שר בקולי קולות, עושה לי תנועות מתריסות וסתם מנהג מוזר (הולך בצורה מוזרה, פשוט סתם נעמד וזז בצורה מוזרה, עושה תנועות וקולות מוזרים בתנועות מוזרות). ואז שהבן אדם (בד"כ אמא שלי) מסתכלת חזרה/ חוזרת הביתה או שאני מתקשר להגיד לה מה קרה. היא מתעצבנת אל ה שהפרעתי לה/ הרסתי לה את היום. והא משחק אותה המלאך שלא עשה דבר אחרי שהוא חירפן אותי לגמרי ואני לא שולט בעצמי כבר, למזלי מבינים פה שמשחק אותה וגם כועסים ויוצאים אילו גם אבל לא מוכנים לבדוק, לראות, להאמין לרמות של רוע שלו כלפי.


ועכשיו אני, מה החלק שלי בכל המשפחה הלא כל כך מתפקדת שלי?- אני נוטה להגיע לקיצוניות יחסית מהר בריבים במיוחד שהם מערבים את אח שלי או בקשר לאח שלי ולאיך שהוא מתנהג כלפי. לדוגמא בוויכוח שקרה רק לפני מספר שעות (אם כבר התחלתי את אספר את הוויכוח כולו בקצרה ומה הפריע לי בו) ההורים שלי ואחותי יצאו בשעות הערב מוחץ לבית, אני היית בחדרי ואחי בחדרו שמע מוזיקה ושר בקולי קולות ואני מתעלם גם לאחר שעבר לסלון (שיותר קרוב לחדר שלי) וגם שם שר ושמע טלוויזיה בקולי קולות התעלמתי (אמא שלי בעיקר בקשה שאני אתעלם ממנו שהוא מנהנג ככה ולא אתקשר ואפריע לה שאני מספר לה מה קורה). לאחר כמה זמן הוא הלך מהסלון ולא שמתי ממנו, לאחר עוד זמן מה הלכתי לסלון לראות תוכנית בטלוויזיה ומהלך שאני צופה אני שומע שוב קולות של תוכנית חזק. אני הולך בעקבות הקול ורואה אותו שוכב על המיטה של ההורים וצופה בפול ווליום באייפון שלו במשהו, ואז אני פונה אליו בכעס אומנם אבל אם בקשות ופניות ראליות מאוד- ביקשתי בפעם המי יודע כמה שינמיך/ ישים אזניות/ יסגור את הדלת, ואז הוא אמר לי- "אוח! עכשיו אתה פה איך אתה מעז להיות פה עכשיו?!"- והסברתי לו שהסלון הוא של כולם והוא צריך להתחשב באחרים, וגם אם לא היה מישהו בבית הוא לצריך לשמוע בטון הזה ואם הוא ירצה ויפעל לזה נוכל להיות בני אדם הוגנים וטובים אחד כלפי השני (לא אחים קודם כל בני אדם) הוא רק צחק מין "צחק מורשע משוגע" כזה מהסרטים. ואז התקשרתי לאמא שכן השתלחתי בה על זה בפעם המיליון על זה שהיא לא מטפלת בזה ונותנת לו להמשיך להתנהג אלי ככה, והיא לא עשתה הרבה) ואז המשכתי לי בסלון, לאחר כמה דקות הוא עובר ועוצר ועושה תנועות מוזרות אני מסתכל עליו עצבני, והוא ממשיך ללכת ואז הלכתי (מסתבר שבעקבותיו) למטבח שם אני רואה אותו עם סכין מטבח ענקית לבישול של אמא מולי מאיים אלי שיפגע בי (לא פעם ראשונה שהוא עושה את זה והוא טוען שזה להגנה ממני- גאון מרושע ממש!) ואז שוב התקשרתי לאמא ולהסביר לה. היא סיננה אותי. לאחר מיכן חייגתי שוב ואחותי ענתה, ניסיתי לספר לאמא שוב והיא אמרה שהם בבית עוד רגע. ובאמת הם הגיעו כמה דקות מאוחר יותר. ואיך שאמא שלי נכנסה היא השתלכה בי. ואני כבר עצבני הוצאתי את רוב אילה/ כלפיה (בצדק ולא בצדק). והיא כמובן מעלמת וכועסת "ומקללת" ומאיימת לי שוב- כרגיל. ואז נמאס לי והבנתי שאין אם מי לדבר (אולי מחר יהיה).

זהו בערך ריב רגיל שקשור אלי אצלינו.

אז בחזרה אלי- חוץ מהגיע לקיצוניות מהר. שאני מגיע לשם אני בדרך כלל חסר שליטה ומרבה לדבר וגם לעיתים דברים קשים (אני בטוח שזה אחת הסיבות שאמא שלי ושאר המשפחה מתנהגים איתי ככה). אני אדם סגור גם כלפי המשפחה שלי ולא מרגיש בנוח לשתף (שני הדברים בטח קשורים) ומשום מה הצעקות בריב הרבה יוצא החוצה. אבל אז אין מי שיקשיב לי, ואז דווקא אז אלו השעות שאני הכי צריך/ רוצה שיקשיבו לי ויעזרו לי וכל מה שאני מקבל זה התעלמות וכתף קרה במקרה הטוב מה שרק מעצבן אותי יותר וחוזר חליליה!



מה לעשות, איך להספיק לריב (לפחות מבחינתי) ואיך להתקדם מזה אלאה?!

תודה וסליחה על החפירה הארוכה ביותר פה!