האם לעשות ברית מילה בצבא?

השאלה שלי נוגעת לברית מילה, שאני שוקל אם לעשות עכשיו או לעולם לא:

שלום, אני חייל קרבי כרגע, סוגר 17 4 עם הרבה געגועים הביתה.

אני, בן להורים יהודיים אבל חילוניים שעלו מברהמ.
חילוני ברמה של אוכלים לא כשר בבית. לא מכירים בכלל חגים יהודיים (למרות שאני מכיר קצת לעומת הוריי) אבל כן מקיימים חגים אחרים.

כשהייתי קטן, רציתי להיות יהודי. כנראה מחלק מהמשיכה לסביבה שהייתי בה בבית ספר. הייתי מדליק נרות בחנוכה למשל ולומד קצת תפילות ושר בחגים בלי שההורים ידעו. אבל בשלב מסויים ירד לי הרצון הזה.

כשהגעתי לצבא דברים שוב השתנו. השייכות היהודית שוב עלתה בתוכי, וגם המפקדים והמשקיות כמה פעמים דיברו על גיור דרך הצבא. נשמע טוב נכון, להיות סוף סוף חלק מהכלל, לנוח קצת בצבא ולבסוף גם להיפטר מהעורלה שהיא מקור למחלות? אז זהו, שאולי לא רק יתרונות יש פה:
דיברתי עם חיילים בודדים שהגיעו מצרפת והם מספרים שגויים לא כול כך מחבבים יהודים בארץ שלהם, ושהגויים חושבים שזה בושה להיות יהודי.
בתור מישהו שעוד מתלבט אם אוכל לשרוד את החיים בארץ כבן למשפחה עם מעט כסף(ואם חד הורית כרגע), אני חושש שאם ארצה לברוח מהעוני אצטרך לחיות במקום אחר שבו אתחרט על ברית המילה שעשיתי כשהייתי בצבא.
חוץ מזה, מקריאות בפורומים במרשתת אנשים שעברו ברית מילה בגיל כזה מספרים על כאבים שאני לא בטוח שארצה לחוות, על אובדן של חלק מהתחושה המינית ועל טראומה שממשיכים להחלים הרבה אחרי שהתפרים הוסרו.

ככה שלבסוף זה מסתכם בשני שיקולים.
או שאני עושה את זה עכשיו, כי רק עכשיו אוכל לעבור את התהליך בסביבה כול כך תומכת, בלי להטיל אבן ריחיים על הארנק של המשפחה שלי, ועוד לקבל כמה חודשים של מנוחה מהצבא.
או שאוותר על ברית המילה לתמיד (כי מעולם לא אקבל הזדמנות טובה יותר לעשות את זה מאשר בצבא).