אחרי שנה בקשר, מרגיש שהאהבה התחלפה בחברות עם מריבות

מגיל צעיר הייתה לי בעיה של חוסר ביטחון, חוסר ביטחון שהצלחתי להתבגר עליו בשנים האחרונות. אני עדיין לא נראה טוב (לטעמי, נתקלתי בבנות שחשבו אחרת) אבל אני כריזמטי הרבה יותר ממה שהייתי פעם.

אחת מהסיבות שחוסר הביטחון שלי התגבר היא החברה הנוכחית שלי. החברה הראשונה שלי בעצם, הנשיקה הראשונה שלי וזו ששכבתי איתה לראשונה. כשמערכת היחסים התחילה לפני שנה, רציתי להיות צמוד אליה 24\7 והכל באמת היה מושלם. כל רגע שלא הייתי איתה היה לי ממש קשה ומדכא.. עם הזמן המצב שלנו השתנה.

במהלך החודשים האחרונים אני מרגיש שמשהו אצלי השתנה... אני לא יודע להגדיר את זה, אבל אני פשוט מרגיש שאני לא אוהב אותה כמו פעם. הרגשות של האהבה השתנו ברגשות של חברות... היא עדיין חשובה שלי ואני נהנה איתה אבל אני פשוט מרגיש שאני "רגיל אליה".. שנינו בצבא ואנחנו מתראים לרוב רק בסופ"שים, ככה שזה לא עניין של חוסר געגוע.. ואני חושב שרוב מה שאני כותב כאן זה מצידי, והיא לא מרגישה ככה..

אנחנו גם התחלנו לריב הרבה יותר בחודשים האחרונים. פשוט אני שם לב יותר ויותר ל"פאקים" שלה והם מתחילים ממש להפריע לי. אם פעם לא הייתי שם לב אליהם היום אני לפעמים מתעצבן וחושב לעצמי שאני לא יכול לסבול את זה.. אבל בבגלל האופי שלי והעובדה שקשה לי לריב אני לרוב משלים איתה כמעט מיידית...

אני מוצא את עצמי נמשך בעיקר מינית לבנות אחרות.. בגלל שהיא היחידה שאיתה הייתי יש לי במחשבות רצון להיות עם מישהי חדשה, להרגיש מישהי אחרת.. לראות כמה זה שונה ממה שאליו אני רגיל... שלא תבינו לא נכון, הסקס עם החברה שלי מצוין ובאמת שאין לי טענות למשהו אחד שהיא לא מסכימה אליו.. אין שום דבר במיטה שחסר לי, חוץ ממישהי אחרת... ויכול להיות שאני בבועה ובעצם כשתהיה מישהי אחרת אני אבין לא הפסדתי שום דבר והכל אותו הדבר.

אני מצד אחד מבין (כמעט בוודאות) שלא איתה אתחתן, אבל אני לא בשלב בחיים שלי כרגע שאני יודע שאם אפרד ממנה אמצא חברה חדשה ברגע, ולמרות חלק מהקשיים, אני מרגיש שיהיה לי אישית טוב יותר אם אשאר איתה למרות הרגשות שלי ופשוט אנסה לעבוד על זה... יכול היות שהרגשות האלה פשוט נובעות מהעובדה שהקשר שלנו עבר את השלב של ההתרגשות הראשונית ובעצם אני טועה אם אני חושב שעם משהי אחרת זה יהיה שונה אחרי שנה של קשר.. בגלל זה אני נזהר לא לעשות החלטות פזיזות..

אשמח לשמוע את דעתכם.