נקרעת בין בן הזוג ובין האדם שמבין אותי

לפני שנה הכרתי אדם מדהים והפכנו להיות בני זוג. הוא בן אדם טוב, שמוכן לתת את הלב שלו, שמוכן לעשות הכל כדי לגרום לי להיות מאושרת ושמחה. הוא אוהב אותי בכל הלב שלו.
אני עכשיו בתקופה שלפני הגיוס ואחרי הלימודים, אז החלטתי ללכת ולעבוד בינתיים. התחלתי לעבוד במסעדה, ושם הכרתי את אחד הטבחים. התחלנו לדבר וראיתי שהוא דומה לי.
עברתי בחיים שלי דברים לא קלים, אלימות במשפחה, אונס, ניצול מיני, אשפוז פסיכיאטרי, ניסיונות התאבדות ועוד מלא חרא שלא בא לי לדבר עליו. ואני שבורה מבפנים, אני מתפקדת בסדר ומנסה תמיד להיות שמחה, חזקה ורגועה, אבל כל זה רק הצגה. אני מרגישה רדופה כל החיים שלי, אני בורחת כל יום ויום מהרגשות והזיכרונות. לפעמים אני מאבדת את הרצון לחיות ולהחזיק את עצמי על הרגליים. אבל אני אוהבת לחיות. המטרה שלי בחיים היא להקים סביבי אזור מלא באהבה ושלווה, אזור שיהדוף את הרוע של העולם. מקום שבו אפשר יהיה לחיות בלי לפחד ובלי לברוח. אני מאמינה שאפשר למצוא אהבה וטוב בעולם האכזר הזה.
הטבח הזה מבין אותי, גם לו היו דברים הזויים בחיים. אנחנו מכירים בקושי שבועיים ואני מרגישה שהוא מכיר אותי ומבין אותי יותר טוב מבן הזוג שלי ששנה שלמה אנחנו ביחד. כשאני איתו אני מרגישה שאני כבר לא צריכה לברוח או להסתיר את הכאב והשריטות הנפשיות. כי הוא מבין בדיוק בידיוק מאיפה זה בא, הוא חווה את זה גם.
בן הזוג שלי לא מבין אותי. הוא לא היה שבור בצורה כזאת, ומי שלא חווה את הכאב הזה לא יוכל בחיים להבין מה זה. זה פשוט לא עובד, הוא לא מבין- הוא תמיד מבקש ממני להסביר לו ולשתף אותו בכל רגש ומחשבה שעוברים לי בראש, ואולי ככה הוא יוכל להבין. אבל אני לא יכולה- אני לא מוצאת את המילים שיעבירו את הרגשות שלי, ואני מניחה שגם אין מילים כאלה. וזה לא שלא ניסיתי! תמיד תמיד, אנחנו מדברים הרבה ומשתפים אחד את השני בכל הרגשות. דיברתי אליו הרבה וניסיתי להסביר בכל דרך שיכולתי, אבל זה לא משהו שהוא יכול להבין. להבין את זה יכולים רק אנשים שהלב והרוח שלהם נשברו שוב ושוב ושוב, אלפי פעמים, בכל העוצמה, עד שהם ניפתחו. הוא בחיים לא יוכל להבין.
ואני לא יכולה לחיות ככה. אני צריכה אדם שפשוט ידע ויקבל את כל הכאב, ולא יבקש ממני להסביר כל יום ויום. זה לא בקטע של להסביר או לא, זה פשוט הקטע שהוא בחיים לא יגיע אפילו קרוב ללהתחיל להבין אותי. אני רוצה לחיות חיים בלי בריחה. להיות עם בן אדם שעבר את אותו הכאב ומבין אותך, להיות עם אדם פגוע כמוך, להיות עם אדם שאתה יכול לעזור לו בכאב המטורף הזה והוא יכול לעזור לך- זה מה שיעזור לי להתמודד. זה מה שיתן לי את הכוח לעזור לעצמי.
דיברתי עם בן הזוג שלי על כל הדברים שהאלה, והוא פשוט שבור. הוא תמיד תמיד עשה בשבילי הכל, אני האדם הכי חשוב לו, הוא אוהב אותי כל כך, הוא פשוט נשבר כשהוא חשב שאני מתכוונת לעזוב אותו.
הוא שאל אותי אם אני רואה אותו בעתיד שלי. חשבתי על זה הרבה פעמים, וכל פעם התמלאתי בפחד- שככה יראה העתיד שלי. חיים משותפים עם אדם שלא יודע מה עובר ומה עבר עלי. למרות שהוא אוהב אותי , ואני אוהבת אותו, אני לא יכולה שלא להיות מבועתת רק מהמחשבה הזאת על העתיד המשותף שלנו. עד עכשיו תמיד קיוויתי שאולי זה ישתנה, אולי אני אמצא את המילים הנכונות. אבל עכשיו אני מבינה ששום דבר לא יעזור, הוא בחיים לא יבין. ואני לא רוצה לחיות ככה- עם אדם שלא מבין. למה? כי או שאני אשבר יום אחד ולא אוכל יותר להמשיך בחיים האלה בדרך הזאת, או שאני ימות סופית מבפנים. נכון, המצב יכול להמשיך כמו שהוא היה עד עכשיו- אבל זה רק יגרום לי סבל, וכתוצאה מכך באופן ישיר גם לו.
אני לא יודעת מה לעשות.
אני לא מסוגלת להיפרד ממנו, הוא יהיה פשוט שבור. האהבה שלו, הדאגה שלו, טוב הלב שלו- הם פשוט לא מהעולם הזה. אם אני אלך הוא פשוט יתרסק, אני כל החיים שלו. אני אוהבת אותו, אני לא מסוגלת לדמיין מה יקרה לו אם אני אלך. אני אוהבת אותו ולא רוצה שיכאב לו.
אני לא יודעת מה לעשות. פשוט לא יודעת.