אני וחברה שלי היינו ביחד שנה וחצי מופלאה שנינו התבגרנו, למדנו, התפתחנו ביחד במשך השני וחצי האחרונות.
לפני כשבוע חברה שלי פנתה אלי בהפתעה גמורה אחרי שהכל התנהל רגיל, לא היה בה משהו שונה בזמן שקדם לאירוע הזה והיא לא דיברה איתי על כלום ופשוט נפרדה ממני ובכך סיימה קשר של שנה וחצי- זה נפל עלי בהפתעה שעד עכשיו קשה לי להתאושש ממנה ולנהל את חיי כרגיל. הלב שלי שבור. סיבת הפרידה שהיא אמרה לי זה שלא טוב לה כי- אני אחד שאם משהו מפריע לי בקשר גם אם זה אירוע קטן (לא תמיד אירוע קטן) אני חייב לפתור את זה וזה הגיע לריבים ענקיים שבגללם הקשר התפוצץ כמה פעמים אבל לבסוף תמיד האהבה מה ששמרה עלינו והחזירה אותנו להיות ביחד.
לא היה לה טוב כי אני מתלונן על המון דברים אני ואני אף פעם לא מרוצה לטענתה למרות שבריבים שלי לא ציפיתי ממנה ליותר מדי, אלא לדברים בסיסיים כגון הבנה מצדה שתלמד להבין אותי ותסתכל גם על הצד השני, ללמוד לסלוח ולבקש סליחה ולפתור דברים ביתר יעילות במקום לשחק משחקים ולריב ללא הפסקה. היא אמרה שאני משנה אותה ולמרות שהיא אוהבת אותי לא תמיד אהבה יכול להחזיק אותנו.
עכשיו אני ישאל אותכם מה אתם חושבים דבר ראשון- כשמפריע לי משהו בהתנהגות שלה כלפי לא תמיד צריך להעיר ולפתור את זה ? צריך לשתוק ? אני שואל בשביל הקשרים העתידיים שלי.
דבר שני איך אני עכשיו מצליח להרים את עצמי מהפרידה הזו, נסגרו לי כל כך הרבה דלתות בגלל הפרידה ההיא, החמצתי כל כך הרבה דברים וויתרתי על המון דברים בשבילה, דברים שלא יחזרו אלי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025