שלום , נתחיל עם קצת רקע הרבה אנשים אומרים לי שאני פסימית וצינית חסרת אמונה חסרת תקווה וחסרת אמון ב"אהבה" בקיצור לא דברים שאני לא מסכימה איתם .המוטו שלי הוא" כגודל הצייפיה גודל האכזבה " ואני משתמשת בו לכל דבר בחיי גם בהיבט הרוחני אני לא מאמינה באלוקים וקשה לי להגיד את זה כי חונכחתי מילדות חינוך דתי ומאמין אבל ככל שאני חושבת יותר אני מגלה שאני לא מאינה , אני גם לא מאמינה באהבה אני מאמינה שיש שני אנשים שנמשכים אחד לשני מבחינה חיצונית וומסכימים עם המעשים והמחשבות אחת של השנייה וזו אהבה בשבילי , אני גם לא רוצה ילדים לדעתי זה נטל ודרך לברוח מעצמך וממה שאתה בתירוץ שיש לך מישהו אחר לדאוג בשבילו , אני גם לא מאמינה במשפחה אני מאמינה שיש אמא מביאה אותך אבל לא חייבת לך כלום חוץ מיזה כל היתר זה יתרונות אנשים יצרו מחפה וחברים מעצם העובדה שהיה להם מעמם לבד והם היו צריכים מישהו שיהיה מחויב להם לא משנה מה הם עושים , הבעיה היחדה עם דרך החשיבה הזו היא שהרבה אנשים חושבים שהיא מוטעית ומוזרה לילשה בגילי והמטרה שלי עכשיו היא להבין האם אני טועה ? האם כל מה שאני חושבת מוטעה וטווסטד ??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025