איבדתי את כל החברים שלי מרגישה בודדה

היי אני אבישג בת 13, בכיתה א הכרתי ילדה שנהפכה להיות החברה הכי טובה שלי התברר שהיא גם גרה לידי והיינו כמו אחיות ממש לא זזנו אחת מהשניה אפילו אמא שלה הייתה מסיעה אותנו ביחד לבית ספר אחרי כמה שנים הכרנו עוד בנות מהשכונה והיינו סוג של חבורה ככל שעבר הזמן מצאתי את עצמי מחוץ לחבורה הייתי נפגעת מההתנהגות שלהם הבנתי שאני השתנתי הם השתנו וזה פשוט לא מתאים התחלנו להפגש פחות ואז הקשר הסתיים סופית עברתי בית ספר ובבית ספר החדש הכרתי בנות מהכיתה ששינו לי את החיים לגמרי הן היו כל כך מגעילות וחבל שהייתי כזאת סמרטוט ונתתי להן לדרוך עלי הן היו ׳׳חברות׳׳ שלי והורידו לי את כל הביטחון לריצפה ואם זה לא הספיק הבנים ירדו עלי גם הם והייתי צריכה להגן על עצמי ולא הצלחתי אז פשוט זרמתי איתם כאילו זה לא מפריע לי הייתי בוכה כל יום שהייתי חוזרת מהבית ספר עד היום האחרון של הלימודים בחופש מצאתי את עצמי שוכבת לבד על הספה אמא שלי כל הזמן זרקה לי הערות כמו איפה החברים שלך למה את לבד ה׳׳חברות׳׳ שלי מהכיתה כל הזמן הזמינו אותי להפגש איתן ונזכרתי בכמה שסבלתי בכיתה האחרונה של היסודי אז התחמקתי והתבודדתי פיתחתי סוג של חרדה חברתית אחר כך ביום הראשון של החטיבה קצת חששתי אבל הלכתי עם מוטיבציה להכיר חברים חדשים כבר לא הייתי סמרטוט כמו פעם להפך הייתי מאוד סגורה ומרוחקת ולא נתתי לאף אחד אפשרות לצחוק איתי או עלי פגשתי שוב את אותן בנות הן הכירו חברות ואני נשארתי לבד לא הצלחתי להתחבר עם אף אחד איבדתי את כל הכישורים החברתיים שלי הן אמרו לי שאם אני אמשיך ככה אני אשאר בודדה חזרתי הבייתה מבואסת והתחלתי להבריז במקום להכנס לבית ספר הסתובבתי בכל העיר חזרתי הבייתה ושיקרתי שהייתי בבית ספר המורים התקשרו אבל אני המשכתי לטעון שאני הולכת ודווקא בגלל שהייתי כל כך בטוחה בעצמי ההורים שלי האמינו לי, הרגשתי כל כך רע שאני משקרת להם אז ניסיתי עוד פעם להכנס לכיתה, נכנסתי וכל המבטים היו עלי, אחת מ׳׳החברות׳׳ שלי נקרעה מצחוק והיו ילדים שהעירו דברים פוגעים עוד פעם מצאתי את עצמי לבד חיכיתי לצילצול והלכתי מיואשת הבייתה הפעם נמאס לי לגמרי והתחלתי להכנס לקניון במקום להכנס לבית ספר כולם ריכלו עלי ושנאו אותי ולבסוף ההורים שלי גילו עם הרבה מאוד כעס אבל גם הבנה, רשמו אותי למקום כזה שהוא סוג של מסגרת לימודים רק שמשלבים שם גם שיחות עם פסיכולוג ויש שם ילדים עם חרדות חברתיות כמו שלי, עכשיו אחרי החפירה הזאת השאלה מה אני עושה עכשיו? המצב שלי באמת כזה גרוע?