מדריכה עם רגשות לחניך

אני בת 19 ואני עובדת עם נוער בסיכון, והחניך שלי בן 16.
כבר בתחילת הקשר היה לנו חיבור מאוד חזק והיה נראה שהוא מאוד נפתח אליי ומאוד מתחבר.
אבל במהלך הקשר שלנו היה לו מאוד קשה לשמור על יציבות- הוא היה מאוד מתחבר אליי לחודש- ואז מתרחק לחודשיים. לאחרונה הקשר שלנו התייצב ומאוד פתחנו את כל העניין. אמרתי לו שהיה לי קשה עם הריחוק שלו ושהיתה לי תחושה שזה נבע מתוך כך שהיו לו רגשות אליי. בהתחלה הוא הכחיש מאוד את כל העניין, אבל בהמשך הוא כתב לי מכתב שבו הוא התוודה שבאמת היו לו רגשות אליי ושהיה לו מאוד קשה עם זה, כי הוא מאוד מכבד אותי והוא יודע שאני המדריכה שלו.
יש לציין- אני מאוד נרתעת מהמקום ה"מיני" עם חניכים ולכן אני כל הזמן במודעות וכל הזמן בוחנת את עצמי לראות שאני לא מעמידה אותם במבחנים (ולכן אני לא מתלבשת חשוף, לא נוגעת בהם וכו)
אני עוד מעט מסיימת את השירות, ומאוד קשה לי לעזוב אותו.
אנחנו מדברים המון על הפרידה, ועל מה שזה יעשה לקשר שלנו, ואיך הוא יתמודד עם העזיבה שלי.
אבל, לאחרונה, אני מרגישה משיכה גדולה אליו. אני חושבת עליו הרבה והוא מעסיק אותי מאוד (אמנם, גם מאוד מהמקום החינוכי, אבל גם מהמקום האישי).
אני לא עושה שום דבר שונה מבחינת ההתנהגות, ודווקא- אני שומרת על המצב פי אלף עכשיו- כי אני יודעת שיש לי רגשות מסויימים אליו (אגב, אני עדיין לא בטוחה בכלל שאלו רגשות של אהבה רומנטית ולא רגשות של אינטימיות רגשית גדולה).
דיברנו הרבה על פרידה, והוא ממש מפחד שאני אעזוב אותו, אבל גם מאוד יודע כמה הוא חשוב לי.
אני מאוד מפחדת ממה שיהיה הלאה.
ברור לי שלא יהיה שום דבר רומנטי בינינו בזמן הקרוב, אם בכלל.
אבל- זה הופך אותי לאדם נוראי שלפעמים אני מקווה, שאולי כשהוא יסיים את התיכון אולי יהיה בינינו משהו?
אני מאוד מאוד מפחדת להרוס אותו ולפגוע בו- הוא הרבה יותר חשוב לי כאדם מאשר כבחור שאליו יש לי רגשות אליו.
הוא נמצא במקום מאוד בעייתי מבחינת החיים האישיים שלו ואני יודעת שהמון פעמים אני העוגן שלו והאדם שבו הוא נאחז ואני מפחדת שאם יהיה לו קשה מידי עם הפרידה הוא ישבר..
וגם- מפחיד אותי המישור החינוכי- כי אם באמת ניהיה ביחד יום אחד- זה לא יהרוס את כל מה שעשיתי איתו, ואת התהליך שעברנו ביחד כחניך ומדריכה? זה יכול לתלתל ילד בהרבה מובנים- יחסים עם סמכות, עם בנות, עם דמויות נשיות וכו'
זה הופך אותי לאדם לא מוסרי?