אני מניחה שכולכם כבר שמעתם על הסיפור המזעזע של בת ה13 שהתאבדה לפני מספר ימים לאחר שאיחרה את האוטובוס לטיול השנתי, וכמובן שזאת לא הייתה הסיבה להתאבדות, עוד בתקופה שלפני היא הרגישה שהחיים פשוט חסרי טעם. קראתי באחת הכתבות עליה את ההודעה שכתבה לחבריה בוואצאפ :
"בימים האחרונים אני מרגישה כמו אוויר, כאילו אני כלום. אין אף אחד שיגן עליי ושידבר איתי, כאילו שאני מכריחה אתכם לדבר איתי. גרמתם לי להרגיש כאילו אני סתם איזה אטום או חיידק, אף פעם לא באמת עירבתם אותי במשהו.. לא חשבתם עליי כבן אדם אלא כסתם ליצן שמצחיק את החבורה.. שמתי לב שאין דבר כזה חברים. אף אחד לא באמת אוהב אחד את השני, בשנייה שאתם הולכים מדברים עליכם, על הלבוש שלכם, על המראה, על האופי, ודי, מספיק, אם אתם לא באמת חברים אחד של השני אז אל תדברו לפחות מאחורי הגב. "
אחרי קריאת ההודעה הבנתי שיש לי ולה יותר מידי במשותף, אפילו שאני גדולה ממנה, ככה זה גם אצלנו, אצלי. אף אחד לא שם לב שמעבר לחיוך ולצחוקים שאני דואגת לעשות בביה"ס יש הרבה עצבות, החברות שלי לא משתפות אותי אף פעם בדברים שלהן, וזה מרגיש כאילו אני מכריחה אותן לדבר איתי. יש לי חבר שאני אוהבת מאוד והוא היחיד שמקשיב לי ומצחיק אותי, אבל קשה לי עם זה שיש לי רק בן אדם אחד שאכפת לו ממני, כי פעם הייתי מוקפת חברים ופתאום בשנה וחצי האחרונות אני הרגשתי התנתקות ולבד רציני. כשאני עם החברים אני צוחקת ומדברת אבל אני לא מרגישה קשורה כמו שהן מרגישות אחת לשנייה וזה כואב לי. ההודעה של הילדה ההיא, זה כאילו אני כתבתי את זה. מילה במילה. בנוסף ראיתי שהיא כתבה שהחיים זה חרא אחד גדול ושאין להם טעם. בת'כלס.. זה מה שאני מרגישה. ואם אנחנו חושבות אותו דבר ויש לנו אותה בעייה חברתית, וככה היא גמרה... מה יהיה הסוף איתי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025