איפה האומץ שלי? מאז הפרידה מהאקס נהפכתי לפחדנית לגבי בנים ובמיוחד לגבי הקראש...

טוב אז קודם כל תודה מראש לכל מי שיקרא ויבחר לעזור כי זה ממש ממש חשוב לי!
אז ככה, אני בכיתה י"ב עוד מעט חוגגת 18 ועד תחילת שנת הלימודים היה לי חבר שהיה הכל בשבילי, היינו ביחד שנה וכמה חודשים וזו הייתה התקופה הכי טובה בחיים שלי. הכרתי אותו באיזה טיול של תנועת נוער שאז הייתי בה והוא ממש מצא חן בעיניי אז הצעתי לו לצאת- כן כן, אני הצעתי לו ולא ההפך- והוא ממש נגנב על זה שהיה לי אומץ ואמר שאני ממש חמודה ומשם היסטוריה.

אבל בסוף החופש הגדול התחלנו לריב כי היו לו כל מיני עניינים בבית והוא הוציא את זה עליי והתייחס אליי ממש מגעיל ובסוף זה הגיע למצב שלקחנו "הפסקה" (שתכלס כולם יודעים שהפסקה זה אומר שאין לזה סיכוי אבל בכל זאת לא ראיתי את זה כפרידה אלא כן כאילו יש בינינו עדיין מחוייבות זה כלפי זו) ובזמן הזה הוא התנשק עם 'חברה' שלי ואני ממש נפגעתי וכמובן שזה נגמר בינינו.

חשוב לי לציין שגם לפניו היה לי אומץ וכשנדלקתי על בנים לא הייתי פסיבית וחיכיתי שהם יגידו משהו אלא יזמתי או לפחות עשיתי צעדים וקידמתי דברים כדי שזה יתממש, ופתאום עכשיו כשאני שוב רווקה כל האומץ הזה נשאב ממני ואני מפחדת לסמוך שוב על מישהו. בעיקרון זה לא היה כזה נורא כי כן רציתי את החודשיים-שלושה האלה להתאוורר קצת מהזוגיות הארוכה יחסית לגיל שלי שהייתה לי ומהחצי בגידה של האקס אבל עכשיו אני כן מוכנה להתחיל לחפש שוב מישהו, והבעיה היא שמצאתי והוא מדהים!

מסתבר שהוא היה שם כל הזמן מתחת לאף שלי, הוא עובד איתי כבר יותר משנה ורק עכשיו כשהיה לנו איזה ערב עובדים והלכנו למסעדה ויצא שישבתי לידו שמתי לב לכמה הוא אינטיליגנט ומצחיק וחתיך ממש, תחומי העניין שלנו ממש דומים ואני כן מרגישה שהוא התלהב ממני- כל פעם שהוא גילה עליי משהו חדש שמשותף לנו ושהוא מעריך העיניים שלו התרחבו והוא חייך ונתקע עליי בבהייה כזאת כמה זמן וזה נורא החמיא לי והיה מרענן כי כבר הרבה זמן לא הרגשתי שמישהו פשוט מתעניין בי בלי להכיר אותי קודם כי הייתי "מחוץ לשוק" כי היה לי חבר ואף בן לא ממש שם עליי בזמן הזה ברגע שגילו שאני לא רווקה, ועכשיו ידיד שלי שגם עובד איתנו סיפר לי שהבחור הזה שאל אותו עליי ואם אני עדיין עם החבר שהיה לי והידיד אמר שכבר לא ושזה נגמר מגעיל והוא ממש התעצבן שמישהו עשה לי דבר כזה... בקיצור בחור מדהים שאני ממש לא רוצה לתת לו ללכת ונמשכת אליו והוא מעניין ומצחיק וכל מה שאני מחפשת בדיוק! הוא גם די שונה מהאקס, שזה שינוי טוב אני חושבת.

אבל אני לא יודעת מתי ואם הוא ייזום מהלך, אולי אני סתם חיה בסרט ויש לו חברה והוא סתם מתעניין בי כידידה? ובכלל, למה שהוא ירצה אותי, אני סתם אחת ולא איזה משהו מיוחד והוא כל מה שאני יכולה לרצות בבחור- גם חכם גם מצחיק גם מעניין גם רגיש גם חתיך, למה שהוא יסתכל עליי בכלל כיותר מקולגה בעבודה??
והמחשבות האלה אף פעם לא היו לי לפני שקרה מה שקרה עם האקס, תמיד היה לי ביטחון מטורף עם בנים ואם מישהו היה מוצא חן בעיניי ככה הייתי כבר עושה משהו בקשר לזה, מינימום מתחילה שיחה בוואטסאפ לפחות או מציעה לשבת איפשהו אחרי העבודה, אבל כלום! אני כל כך מפחדת להיפגע מצד אחד ומצד שני אני כל כך אתבאס אם אני אתן להזדמנות הזו לחמוק, הוא תיכף מתפטר כי הוא אוטוטו מתגייס וזה הרגע שלי אם אני רוצה לעשות משהו בקשר אלינו...

ובכלל אני נורא מתוסכלת שהאומץ שלי נעלם, תמיד נורא הערכתי בעצמי את זה ש"יש לי ביצים" ואני לא יושבת ומחכה לבחור שיעשה הכל וחסרת אונים כזו כמו חלק מהחברות שלי, ועכשיו נהייתי בדיוק כזו ויותר גרוע! אז מה לעשות?!