בקשר עם האקס אבל רוצה לנסות לצאת לדייט. זה בסדר? המצפון הורס אותי

לפני כמה חודשים הסתיים הקשר עם האקס, הקשר היחיד שאי פעם היה לי. הכרתי רק דבר אחד וזה אותו. אהבתי אותו ברמות מטורפות, ואני עדיין אוהבת, אני כמעט בטוחה שזו אהבה אמיתית אבל מהסוג השורף והמכאיב... אולי הרגל, קשר נפשי, משהו שגרם לי להישאר איתו כל הזמן למרות שהוא היה מאוד קנאי וביקורתי... היתה לנו פרידה כואבת באמצע הקשר שבה ניסיתי לצאת עם אחרים, ופשוט לא הצלחתי להיקשר לאף אחד (2 דייטים) פרט לגבר אחד שגרם לי לציפיות גבוהות מאוד, הייתי אהבלה ושכבתי איתו אחרי כמה פגישות (וזה בדיוק כל מה שהוא רצה בלבד)... קצת אחרי שזה הסתיים, החבר המיתולוגי רצה שנחזור והסכמתי. הקשר פתאום היה כל כך מדהים, לקח לי המון זמן לספר לו על מה שעשיתי וכשסיפרתי היה מאוחר מדי, הוא נגעל ממני (אני מבינה אותו) והוא רצה שניפרד. מאז אנחנו בקשר, אבל קשר רע, הוא אומר שהוא נפגש איתי רק כי אני מתחננת שניפגש, ושהוא יוצא עם אחרות אבל לא חייב לדווח לי על כלום, וכשיהיה משהו רציני הוא ינתק ממני כל קשר.
אני ממשיכה להיפגש איתו כי הוא אמר שיש מצב שיוכל להתגבר על מה שעשיתי אבל כרגע הוא לא מסוגל,ואם אני רוצה שהוא יאמין בי שוב עלי לספר לו בדיוק מה אני עושה ועם מי אני מדברת, ואם אני מעזה לצאת עם מישהו אחר אז פשוט שלא אדבר איתו יותר...
אני אוהבת אותו!! לא יכולה לגעת באף גבר אחר, אין מצב שאני מסתכלת אפילו לכיוון של מישהו אחר, אין סיכוי, אני כולי שלו...
אבל. . .
כולם סביבי מתחילים להבין שאני נמצאת במצב בעייתי שלא הולך להשתפר כבר חודשים, ומנסים להכיר לי מלא. כשמתחילים איתי אני אומרת שיש לי חבר, פשוט חוסמת לעצמי את כל האופציות בזמן שהוא נפגש ומפלרטט עם אחרות (למרות שהוא אומר שעדיין לא מצא מישהי שמצליחה להגיע לרמה שלי, עדיין, הוא לא רוצה אותי באמת..)
בקיצור אחי הגדול רצה שאכיר בחור שעובד איתו. ראיתי אותו פעם אחת, הוא שאל את אחי אם אני פנויה. הוא בן 30 ונראה אדם טוב, ואם אחי הגדול מנסה להכיר לי מישהו כנראה שהוא באמת משהו מיוחד...
הבעיה היא שאחרי שנתתי לו טלפון אני מרגישה שהשיחות הן מאולצות, אני לא מנסה אפילו להכיר אותו וזה לא פייר... אני נפגשתי עם האקס ולא סיפרתי לו... ואז הבחור ביקש שנצא לדייט, אני כל כך גרועה הדברים האלה, כל כך לא מצליחה לזרום עם ההיכרויות האלה, ,כל מקרה משכתי את זה כמה ימים ובסוף 'נאלצתי' להגיד לו שכן, נצא, הוא ממש התלהב (אני כזאת מגעילה) וזהו, מאז רמות הסטרס שלי עלו ואני בלחץ ומתח, מחפשת תירוץ כדי לבטל את הדייט כדי שלא אצטרך להתמודד מול האקס שיש לי רגשות אליו ואותו אני באמת רוצה אך יודעת שלא בטוח שנחזור אי פעם...
השאלה שלי אליכם היא האם לצאת? אני מפחדת שאם אחכה, פשוט אתקע עד גיל 30 כשפספסתי את כל ההזדמנויות ובטח האקס כבר יתחתן ;( ובטח שכבר לא יהיו לי הרבה אופציות כמו היום... אני יודעת שבאופן כללי עלי לתת צ'אנס כי אין מצב להיקשר מכמה שיחות טלפון, אז לפחות לתת הזדמנות ולצאת.. אבל במצבי? זה לא פייר כלפי הבחור שלא יודע עדיין באיזה מצב רגשי אני נמצאת ובטח לא יבין למה אני חסרת מנוחה בדייט, ולא פייר כלפי האקס כי ביקש שאספר לו אבל אני רוצה לשמור על האפשרות שלי לחזור אליו במקרה שזה לא יעבוד (בדיוק מה שהוא עושה לי... לא מוסרי אבל אני מודה בזה לפחות)...
תגידו לי בבקשה מה הייתם עושים במקומי? ומה הייתם מרגישים בנעלי הבחור או האקס?
אני מודה לכם מאוד.