מאז שהתחתנו אנחנו כבר לא מקיימים יחסי מין כי הוא טוען שזה לא מרגש אותו

אני בת 25 נשואה טרייה , כאשר התחלתי לצאת עם בעלי לפני שנתיים הסקס היה מדהים , והוא היה מדהים, הוא מכבד אוהב ושומר עלי כל התכונות הטובות שלו נשמרו עד להיום חוץ מיזה שהוא כבר לא רוצה לשכב איתי בכלל.. היום זה הגיע לכך שאין בכלל מגע מיני יתרה מזאת אנו אפילו לא מתפשטים אחד ליד השני. אני אוהבת אותו בכל ליבי ואני נמשכת אליו מאוד מאוד אבל הוא ,כבר אחרי כמה חודשים בקשר לא עיניינתי אותו מינית , הוא אומר שהוא מאוד אוהב אותי הוא מודה שהוא לא כל כך נמשך אלי אך הוא טוען שזה לא קשור למראה החיצוני אלה קשור לזה שהקשר כבר לא מרגש אותו , הוא אומר שזה טבעי ושבכל קשר הדברים דועכים ושאני לא צריכה לקחת את זה קשה. אבל אני פשוט לא מצליחה לעשות את זה... לפני החתונה שמרנו נידה והיינו שוכבים פעם בחודש וזה גם כי ממש הכרחתי אותו ואז נכנסתי להריון ומאז הבשורה, שישה חודשים ,שכבנו פעמים וגם הן כפייה מלאה שלי עליו. אני יודעת שהוא בנאדם מאוד מיני הוא לא רואה פורנו (ככה הוא טוען ) אבל הוא כן מביא ביד הוא הסביר לי פעם שהסיבה שאנחנו לא שוכבים שהוא רואה דברים לא אסטטים שלי זה מגעיל אותו והוא מתרחק למשל כמו תחתון משומש שלי זרוק והוא גם הסביר לי שבשביל סקס הוא צריך ריגוש ואני משעממת אותו ( הוא לא השתמש במילים האלו אבל זה מה שהבנתי ) . אני מרגישה שניסיתי הכל... הסתובבתי עם חולצות רשת בלי חזייה (יש לי חזה שופע והייתי רזה ) עם תחתוני תחרה והוא לא היה אפילו מסתכל ניסיתי לנשק אותו ולגעת בו בעדינות לגרום לו להבין שבא לי וזה לא היה עוזר הייתי מסדרת את הבית ומנקה ומתקלחת ומתבשמת מנסה לעשות אווירה והוא עדין לא רצה ודחה אותי , הוא אמר לי שהוא שאנחנו לא עושים ערבי כיף שאנו שותים ומשתחררים רואים סרטים ( אני שונאת סרטים ) ואז ניסינו שרנו קריוקי והשתחררנו ועדין נכנסנו למיטה וכל אחד הלך לצד שלו . דיברנ5 על זה עשרות פעמים התחלתי לחשוב אולי כדאי שניפרד ושהוא לא אוהב אותי אלה סתם נימצא איתי כי נוח לו, כי אני נותנת לו שקט ויציבות שהיו חסרים לו , אני חושבת שהוא לא בוגד בי למרות שניראה לי שהוא מאוד מתגעגע לסקס עם נשים אחרות אני כל כך רוצה לתקן אני לא מחפשת מושלם אני לא רוצה אורגזמות מפוארות אני רק רוצה טיפה מגע להגיש קצת אישה לא אכפת לי אפילו סתם להתחבק ערומים לא אכפת לי אפילו רק לרדת לו מבלי שהוא יגע בי בכלל ( שאלתי אותו בפעמים שירדתי לו אם זה כיף לו הוא אמר לי שכן אבל ניראה לי שהוא ממש סובל הוא לא גומר כמעט אף פעם ואני משתדלת נורא אני יכולה לעשות את זה בלי סוף, עד שהוא מזיז אותי אני לא אפסיק ) . אני מרגישה כל כך מתוסכלת אני מרגיזה אותו עם ההתנהגות שלי שאני מראה לו שזה חסר לי אני מרגישה עצובה כל הזמן אבל אני מנסה לא להראת את זה כדי שהוא לא יכעס עלי . אני לא רוצה להיפרד אני אוהבת אותו אני רוצה לתקן הוא חסר לי כל כך שאני מאוננת אני חושבת עליו אני לא מעוניינת בגברים אחרים אני פשוט נואשת לפתרון ואני מתחילה לשקוע לתוך עצבות חסרת תקווה שככה כל החיים שלי הולכים להראות ובגיל 25 אני פשוט יפסיק לקיים יחסי מין אחרי שהספקתי להנות מיזה לתקופה כל כך קצרה בחיים שלי ( איבדתי את בתולי בגיל 21) אשמח אם משהו יוכל לעזור לי