אחותי לא מדברת איתי בגלל התנהלות שלי בבית

אוקיי נתחיל אני בת 17
יש לי אחות בת 22 היא בקבע
ואח בן 25
והורים מתוסבכים שרבים כל החיים שלהם אז זה מה שאני חווה כמעט כל החיים שלי ,ריבים,מכות ,צעקות ,משטרה ,אבא נעלם מהבית ,אבא הולך לנשים אחרות ,יותר נכון לזונות אם לומר את האמת ,אמא שלי אשה שמאשימה אותנו בכל המצב הזה ,מוציאה את התסכול שלה עלינו ,מתלוננת שאנחנו לא עושים כלום כדי לשפר את המצב בבית .
מכל מה שאני כותבת פה ,זה הדבר שהכי מרגיז אותי כי אחותי שאני הכי אוהבת אותה חוזרת מהצבא במיוחד שהיא עושה שם קורסים שבאמת יכולים לקדם אותה בצבא וזה הדבר שאני הכי רוצה בשבילה ובמקום שהיא תתמקד בזה היא כל הזמן חושבת על זה וחוזרת לבית ומתעסקת רק בזה
אני יכולה להעיד על עצמי שאני התערבתי מלא פעמים כדי לסדר את המצב בבית ,רבתי עם אבא שלי בשביל זה
וכל פעם אני שומעת הטחות שאנחנו האחים לא עושים שום דבר בבית .
הריי אין יום שאנחנו לא מתעסקים בזה
אין יום שהיא לא מאשימה אותנו
אין יום שאנחנו לא אומרים לה להתגרש ושיהיה בסדר ושכל אחד יתרום כסף לבית כדי להחזיק אותו לאחר הגירושים ושנמצא בית חדש
ואומרים לה שאנחנו איתה
שורה תחתונה מי שצריך לקבוע אם לסיים את הסיפור הזה זה אמא שלי ,ובמקום לעשות את זה היא מטיחה אשמות ,
אחותי ואני לא מדברות
היא מאשימה אותי גם שאני לא עושה מספיק בבית ,שאני צריכה לעשות יותר מטלות בעבודות הבית ואני מרגישה שאני עושה מה שאני יכולה ,אני לא עושה דווקא
אומנם אני ואמא שלי לא מדברות המון זמן אבל אני לא יעשה דברים בכוונה ,היא טוענת שהיא מרגישה שהכל נופל עליה ושאנחנו לא עוזרים לה וזה לא נכון , כמה אפשר לעשות אני מרגישה שעשיתי מעל ומעבר ההחלטה על השינוי שיעשה בבית הוא לא בהשפעה שלי
היא חושבת שרק אמא שלי סובלת בסיפור
אבל זה לא נכון ,היא תומכת באמא שלי כל הזמן ומדברת איתה ושומעת אותי ,שהיא שוכחת אותי וזאת אחות שמאוד קרובה אליי ,גם עליי עוברים דברים בין אם זה בבית או בבית ספר ,גם לי קשה ,זה שאני לא בוכה ,שאני מראה שהכל בסדר זה לא אומר שלא קשה לי ,שאני לא סובלת ,מעצבן אותה שאני ואחי הגדול תמיד צוחקים אחד עם השנייה בבית ,אני עושה את זה כדי לשים את האווירה המגעילה שנוצרת בבית בצד ולשכוח לכמה רגעים מהכל ,לזכור שיש משהו ששווה בבית הזה וזה האחים שלי , ומי שהכי חשוב לי פגע בי ,ואמרתי לה את זה והיא לא מבינה מה לעשות ?;-(