עשיתי דברים נוראים. אפשר להחזיר אמון שאבד בזוגיות?

הוא היה החבר היחיד שלי מאז התיכון. במהלך הקשר הייתי בספקות לעיתים, רבנו המון והסיבה העיקרית היתה קנאה מצידו. נפרדנו המון, אבל גם אהבנו בטירוף.
אני חושבת שקשר כזה הוא נדיר, החזקנו מעמד למרות הכל. צבא, טיולים שאחרי צבא, לימודים... אהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר.
כך לפחות חשבתי, אבל הרגשתי חנוקה ולא אפרט את הסיבות כי אינני באה לתרץ מעשים שלא ייעשו בתוך זוגיות.
אז ככה: שיקרתי לו. בשנה האחרונה לקשר החלטנו לתת צאנס אחרי משבר קטלני. אבל הוא היה רחוק ממני פיזית ונפשית. היו ימים שיצאתי עם חברות וחברים והוא היה בקצה השני של הארץ ולא סיפרתי לו כדי שלא ידאג (הוא היה ממש דואג לי ומפחד שמתחילים איתי). היו ימים שניהלתי שיחות נפש עם גברים מהעבודה ביודעין שהם מאוהבים בי אבל לא סיפרתי לו. היו הרבה מצבים שפשוט לכאורה היו לגיטימיים אבל לא הייתי מספרת לו כדי שלא יתפתחו ריבים ואאבד אותו.
הוא גילה.
נפרדנו.
הכרתי מישהו אחר, מישהו שלצערי היה שם כל הזמן איתי בלימודים ורק חיכה שזה יקרה.
חייתי בדיכאון שחור כמה חודשים, בכיתי, לא יכולתי לקבל את העובדה שאהבת חיי כבר לא שלי בגלל שטויות שבחרתי לא לספר, אבל מצד שני אלה דברים שאסור לעשות והמצפון אכל לי את הנשמה. השטויות האלה הצטרפו לעוד משקעים בקשר וחשבתי שזהו, עולמי חרב עלי, אין סיכוי שמישהו יאהב אותי כמוהו ואשאר רווקה עד סוף חיי. פשוט קיבלתי את זה כעונש, לא מגיע לי, הוא היה כל כך טוב אלי רוב הזמן ואני נתפסתי לקטנות והתנהגתי בצורה מגעילה. כל כך רציתי להרגיש אותו לצידי, לשמוע אותו נושם בלילה, לפנק אותו באהבה הענקית שלי, לתת לו, להפתיע אותו, לגרום לו לחייך. אבל מבחינתו אני אדם לא אמין.
חברות שיכנעו אותי לצאת עם הבחור מהלימודים ולשכוח. הוא בערמומיות עשה לי שטיפת מוח שרק סקס ישכיח אותו מליבי.
זה לא קרה. איזה אהבלה הייתי, איך ייתכן שאני זו שעשיתי את הדברים האלה...
אחרי כמה חודשים האקס ביקש שנדבר, ובקיצור- חזרנו.
שוב נבלעתי המערבולת השקרים כשהוא תיחקר אותי מה עשיתי בזמן שלא הינו יחד.
לא סיפרתי.
הוא גילה.
כמו תמיד.
הפעם זה היה כואב יותר...
רציתי להעלם, לא יצאתי מהמיטה חודש, רק כשהייתי צריכה ללכת לעבודה או למבחן וגם זה בקושי.
אני אוהבת אותו כל כך... הוא האיש שרציתי להתחתן איתו מגיל 17. האיש שנתתי לו את כולי.
אבל עשיתי טעויות ואני צריכה לשלם עליהם.
היום אני כבר יותר מבוגרת ולמרות שחיצונית הכל נראה טוב, יש לי כמעט הכל, נבראתי עם כישרונות ויופי חיצוני אבל לא נראה לי שזה מספיק כדי שמישהו יאהב אותי. לא כמוהו לפחות.
עכשיו הוא אומר שהוא איבד אמונה בנשים וממש לא אוהב אותי יותר.
אני נלחמת.
בכל הכח.... באה אליו, מפנקת אותו, מראה לו אהבה ומנסה להוכיח לו שהוא יכול לסמוך עליי. אבל זה לא עוזר. כל מילה שאני אומרת הוא מפקפק.
מרגישה מצורעת, payback is a bitch. אני מוכנה לסבול את היחס שלו רק שיחזור להאמין בי.
זה אפשרי? :(