החבר הכי טוב נהרג, נפרדתי מהארוסה, נכנסתי ויצאתי מישיבה, כולי מבולבל!

הכל התחיל לפני קצת יותר משנה וחצי, הכל היה מושלם, הייתי מסודר מבחינה כלכלית נראה טוב ומתאמן רציני בכושר רוכב על אופנוע, דיבורים עם הבת זוג על חתונה.. בקיצור החייים הטובים והכל היה טוב מאי פעם!
עד שקרה מה שקרה, החבר הכי טוב שלי, נפש תאומה ברמה שאי אפשר לתאר זאת, מבלים כל היום ביחד טסים לחול ביחד, אפילו גרנו ביחד והיינו עם בנות יחד...
חבר ילדות הכי טוב שלי ואף אחד לא יכול להבין את הקשר שהיה לנו יחד..
יום רגיל לחלוטין יום שישי שנינו היינו רוכבים על אופנועים כבדים וידענו את הסיכון אבל אהבנו את זה, אני הייתי גר בדירה לבד משלי אז יום שישי היה בישבלי יום אירגונים סדר ניקיון וקניות, אותו יום שישי חבר הכי טוב שלי נהרג בתאונה קטלנית... ומאז השתנו חיי מקצה אחד לשני!פשוט ככה!
אז עדיין לא עיכלתי את זה והייתי מנסה להתקשר לפלא שלו אפילו שיעתי שאין מי שיענה לי... בנוסף הייתה לי בת זוג מושלמת שההתאמה בנינו הייתה מטורפת ושנינו ידענו זאת ורצינו להתחתן, הפסקתי להתאמן...
התחלתי להתחזק בדת, לא ידעתי לאן לברוח ומה לעשות עם עצמי, וזה מה שנראה לי נכון לעשות ועשיתי..
התחלתי להתחזק וזה התחיל בשעה בשבוע ומהר מאוד(חודשיים 3 בערך) נהפך להיות 4 שעות כל יום של לימוד תורה, דיברתי איתה על זה כל הזמן שמתישהו לא נמצא את הגשר המחבר בנינו ונגיע למבוי סתום והיא תצטרך להתחזק גם כן אך היא לא הייתה מוכנה בשום אופן, לא לשמוע על זה וכלום..
הלכתי עם האמת שלי עד הסוף, הבחורה טסה לחול לזמן מסוים ואני בזמן הזה יצאתי מהדירה ונכנסתי לישיבה קדושה של בעלי תשובה... הכל קרה כל כך מהר, לאחר בערך 5-6 חודשים מהמקרה של התאונה נכנסתי לישיבה, כולי הייתי בהתרגשות והכל, מפה לשם במשך שנה הייתי ב3 ישיבות שונות בארץ ובסופו של דבר יצאתי מהישיבה בגלל סיבות אישיות שרק בחור ישיבה אחר יוכל להבין זאת, אז אשמור את הסיבות האלה לעצמי כרגע...
יצאתי מהישיבה הפסקתי לשמור שבת והמשכתי להניח תפילין...
כרגע לאחר 3 וחצי חודשים שיצאתי מהישיבה כולי מבולבל, שנה וחצי לא הייתי עם בחורה והאמתי שזה לא מעניין אותי בחורות!אותי לא מעניין זה מוזר לי..
אני כולי מבולבל ולא יוצא לי מהראש כל העניין של התאונה ובמיוחד שהייתי אמור להיות איתו...
אני לא יודע מה לעשות עם עצמי ואיך לחזור לחיי הקודמים, זה לא עוזב אותי...
כולי מבולבל ברמה מטורפת!אני אשכרה חי ממשמרת למשמרת(של עבודה)
ובין לבין אני בעיקר שוכב במיטה וחושב או יושן.. כמו בן אדם מת אשכרה ככה...
אני חושב לחזור להתאמן אבל לא יודע, אני מבולבל ולא יודע מה לעשות והאם כדי ללכת לאיש מקצוע שיפתור לי את הבעיה אין לי מושג גם למי ללכת...
מצטער מראש על החפירה אבל הייתי חייב לפרוק זאת וצריך את העזרה שלכם, אני תמיד אדם שיודע לתת עצות טובות לאנשים אבל לא לעצמי..
בבקשה עזרו לי, תודה רבה לכם שהקדשתם זמן יקר בישבלי, זה לא כזה מובן מאליו, תודה רבה!