כאבים במהלך השירות הצבאי ולאף אחד לא אכפת

התגייסתי לפני 3 שבועות, במשך השבוע הראשון אחרי שקיבלנו את הנשקים התחיל לכאוב לי הגב התחתון.
הכאבם הלכו והתחזקו מיום ליום כשניגשתי למפקד שלי כמה פעמים והתלוננתי על הכאבים הוא ענה שגם לו כאב הגב כשהתגייס כי היה לא בכושר.
ניסיתי שוב ושוב הוא אמר שהחופ"ל לא יעזור לי. 5 ימים סבלתי מכאבים שרק הלכו והחמירו ביום חמישי הגענו למטווחים ובמהלך הריצות משהו
השתבש לי בגב צעקתי ונפלתי, לא הצלחתי לקום וכול צעד שעשיתי כאב לי בצורה בלתי נסבלת. חברות שלי לקחו אותי לצד אבל אף אחד מהמפקדים
לא התייחס החובש אמר לי לבקש מאחת החיילות אדוויל הוא אפילו לא נתן לי שום כדור בעצמו!!
למרות הכאבים ולמצב שלי הם הכריחו אותי לעשות את המטווחים במשך הירי ליוותה אותי חברה שלי היא עשתה הכול במקומי כי לא הייתי מסוגלת לעמוד על הרגליים,
פשוט שכבתי על הרצפה וחיכיתי שתכניס מחסנית תחכה לאישור של המ"מ ואחר כך תוריד את הנשק אליי, הדבר היחיד שעשיתי היה ללחוץ על ההדק, היא פרקה ובדקה
את הנשק במקומי ושתי חיילות עזרו לי לצאת והשכיבו אותי על הרצפה לא הייתי מסוגלת לזוז!!! כול זה קרה ב14:30 שכבתי עד 21:00 בערב על הרצפה בלי שאף מפקד ייגש אליי. רק אחרי שביקשתי מאחת הבנות להתקשר לאמא שלי שיצרה קשר עם קצין העיר בירושלים פינו אותי על אלונקה לאוטובוס, באוטובוס שכבתי עוד שעתיים לבד בוכה מכאבים!
לאוטובוס עלתה מחלקה שלא הייתי שייכת אליה והמפקדים שלה לא הפסיקו להגיד לי לקום ולרדת מהאוטובוס, בכלל לא עידכנו אותם במצב שלי! לא האמנתי שכול זה קורה לי!!
כשהגענו לבסיס למרפאה הרופאה אמרה שאין לה מה לעשות כרגע כי השעה 1:00 בלילה ושאגיע לבדיקה ב8:00 בבוקר הלכתי לישון עם כאבים עצומים!!!
בבוקר המפקד ניסה להכריח אותי לקום וללכת למרפאה למרות שלא יכולתי לדרוך על הרגליים בגלל הכאבים הוא אמר שאני חייבת לעלות על מדים ולגשת לרופאה, הוא פשוט לא הקשיב וכול הזמן חזר על המשפט "אבל את חייבת".
אמא שלי הגיעה לבסיס ושוב יצרה קשר עם קצין העיר בירושלים וסיפרה לו על כול מה שקורה ושעדיין לא טיפלו בי מאתמול ורק אז פינו אותי ברכב עד לש"ג ומשם הגעתי לידיים של המשפחה שלי, הגענו למיון ושכבתי בבי"ח במשך שבוע קיבלתי כדורים זריקות ועברתי פיזיותרפיה. עכשיו אני צריכה לחזור לבסיס ואני לא מסוגלת לחזור למקום הזה אחרי כול מה שקרה אפילו שוקלת לצאת מהצבא אני לא יודעת מה לעשות ואני מפחדת שזה יקרה שוב.