קשה לי לשחרר מעצמי אהבה לאחרים,מעין מחסום שמונע ממני לעבור אותו.
בניתי מסתבר המון חומות סביבי,עם כמה שאני מנסה להראות שלא,שאין.
אוקיי אני מודה,אני לא מרגיש מוערך על ידי אחרים. לא מעניין וכנראה בצדק.
יותר מכל,אני לא מוערך על ידי עצמי. אכפת לי מה כולם חושבים עליי,אני מבקר את עצמי ובעצם מצדיק כל דבר רע עליי.
איך אם כך..
אוהב את עצמי?
אוהב אחרים אחרים?
ובכלל מי יאהב אותי?
די לי כבר מכל זמן ששואלים אותי מה שלומי,
אני עונה שהכול בסדר. גם כשאני צוחק או נראה מאושר.
עדיין יש בראש את המחסום הכל כך פיזי הזה שמונע ממני לחיות חיים שלווים וכיפים יותר.
במקום כל אלה יש בי סערה,שעד עכשיו שקטה ..אין לי מושג מתי היא תתפרץ כבר ותיעלם לי מהחיים.
אני מסתכל על אחרים,איך יש להם את אחד השני,לי אין אפילו את עצמי.
כל כך הזוי העניין הזה,מה שמונע הכל ממני זה אני עצמי?
אני לא מצליח להרגיש אחרת.
ועכשיו באמת,איך הגורל הזה צוחק לי בפנים?
שבת שלום..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025