אמא שלא מפסיקה להעיר לי על הלבוש!

אוקי אז ככה.. אני באה מבית וממשפחה שאצלנו צניעות וכבוד זה הכל!
אני מגדירה את עצמי בתור ילדה שכן חשוב לי לשמור על הכבוד והצניעות ועוד.
הבעיה היא שאת רוב הבגדים שלי אני פשוט לא אוהבת. רובם הם הסגנון של אמא שלי ואני פשוט לא אוהבת אותם! אבל, שאני רואה איזה שהוא בגד שמוצא-חן בעייני אני מפחדת לקנות אותו או לבזבז זמן למדוד אותו מהפחד שהוא לא יהיה יפה עלי... ככה שאני ממשיכה לקנות את הבגדים שאני יודעת שאמא שלי תאהב.
עד לפני כמה זמן התחלתי לקנות לעצמי כמה דברים שאני אוהבת והם היו טיפה חולצות בטן ונעלי עקב וג'ינסים עם קרעים. סוף סוף דברים שכן יכלתי להתגאות שאני שמה אותם!
אמא שלי לא אהבה בכלל תחולצות שקניתי למרות שהיא לא אמרה דבר עליהם. אני פשוט יודעת לפי המבטים שלה שהיא לא אהבה.
דרך אגב לפני חצי שנה יצאתי עם חברות ולבשתי שורט עם חולצת בטן ושחזרתי הביתה אמא שלי מאז לא הפסיקה להציק לי על זה שניראתי כמו זונה.. אפילו היום היא הזכירה לי את זה... אני לא רוצה להראות כמו זונה.. אני רוצה להתלבש כמו שאני אוהבת.. חשוב לי להגיד שהחולצת בטן שלבשתי באותו יום לא הייתה כל כך נוראית! הראו ממש ממש טיפה את הבטן והשורט גם לא היה ממש קצר...

קיצר לעניין, יש מסיבה לחברה שלי עוד שבוע והחלטתי לשים חצאית מיני שחורה גבוהה עם חולצה ארוכה שרואים טיפה תבטן (אפילו לא) ונעלי עקב.
מתחת לחצאית כמובן שיהיה גרביון שקוף ומכנס קצר.
הראיתי לאמא שלי את הלבוש והיא אמרה במילים האלה "זה יפה, אבל את לא תשימי את זה.... למה? הלבוש הזה לא אנחנו! זה לא צנוע....... אני לא רוצה שיסתכלו עלייך....." ועוד כאלה..
אני מבינה את הדאגה שלה באמת שאני מבינה! אבל חשוב לי פעם אחת לשים משהו שאני אוהבת! בחיים לא הייתי עם חצאית !!! בחיים !
הייתי ניראת בבגדים כל כך טוב... אני לא יודעת איך לשכנע אותה שזה בסדר.. באמת שזה לא כל כך נורא.. החצאית מיני אז נכון היא קצרה, אבל לא יראו כלום אם אני עם מכנס למטה... מה לעשות? איך לשכנע אותה שהבגדים האלה לא כאלה נוראים? ואיך לגרום לה להבין שהבגדים שיש לי בארון הם הסגנון שלה ושאני לא אוהבת אף אחד מהם חוץ מהגדים שקניתי לאחרונה? הייתי רוצה כל כך שהיא תבין אותי..