נפרדנו והחלטתי להמשיך הלאה, זה הצעד הנכון?

היי, אז הייתי בזוגיות מזה כשנה + קצת....עם בחור בן 29 (מתגורר עם 2 ההורים, מבוגרים) .

בהתחלה לא רציתי אותו, הייתי במשבר מזוגיות קודמת שנגמרה לא טוב....
זרמתי.. כי הרגשתי שיש שם משהו. לאט לאט למדתי להכיר אותו, להתאהב בו...

הוא מקסים, חמוד, חכם, שנון וחד, מצחיק, נדיב, ג'נטלמן.. (כמובן אחרי שאני קצת לימדתי אותו הרגלים ;))

בתחילת הקשר שלנו הייתי אמורה לטוס עם חברה לחו"ל.... הוא והחברה לא הכי "הסתדרו" ונאלצתי לבטל עם החברה את הטיסה....כי הוא רצה שנטוס יחד. - הבלגתי.

מאז... הזוגיות ביננו פרחה, טסנו לחו"ל, יצאנו למסעדות מללללאאא, טיילנו וניפגשנו המון.
לו היה חשוב שנישן כל יום ביחד, לטענתו, כשרוצים אפשר הכל, גם שבפועל זה קשה כאשר אנחנו לא גרים יחד!!!
אחרי כמה זמן הבחור התחיל לדבר על חתונה ורצון לעבור למגורים משותפים.
אך אני... שעדיין קצת ילדה של אמא.....ותומכת באמא (החולה) כלכלית נאלצתי לסרב ולהגיד לו.. שזה יקח עוד קצת זמן כשסוגיה נוספת שנמצאת על הפרק עומדת להסתיים רק אז..... נוכל להגשים את החלום ואז לעבור להתגורר יחד (חתונה מבחינתו היא רק אחרי מגורים משותפים בבית פרטי משלנו)...

ועכשיו נשים רגע את כל הדברים הטובים בצד.... ונעבור לדברים השליליים:

הבחור בן 29 ואין לו רישיון.. בטענה שכרגע אין לו ילדים והוא "מסתדר". ושתבינו.. לא מדובר בטמבל - מדובר בבחור איכותי וחכם עם ראש על הכתפיים!!!
כשאני איתו, בבית, במסעדה ואפילו בזמן אירוע חתונה - הוא כל הזמן מתעסק בפלאפון!!!!!! כאילו.. איפשהו קצת מעליב מה אני אוויר?- תשובתו: "תהיי גם את בפלאפון"
. ו... החתולים שיש להם (בבית של ההורים) בחצר - פשוט לא אוהבת!!! זה מגעיל אותי.... ואני אחת שמאוד אוהבת בע"ח, חתולים קצת פחות!!!!

בקצרה..

בתקופה האחרונה הקשר הזה און אנד אוף.. המון עליות ומורדות!!!
המון!!!
לפני כחודש הוא נפרד ממני.. ואני שהיה לי קשה.. הלכתי אליו ובכיתי לו... ואיכשהו הצלחתי להגיע לליבו... וכאילו שידרנו עסקים כרגיל ואפילו הוא עזר לי בבעיה שנתקלתי ויצא גבר שבגברים!!! פשוט גרם לי להתאהב בו מחדש!!!! אבל אי אםשר להתעלם מהעובדה ש......בתקופה האחרונה הוא מדבר בצורה לא נעימה, עצבני ו.. מתבטא בצורה מעליבה.
.. מאז...
הקשר שוב התפוצץ.
להגנתו יכולה להגיד שכן.. לפעמים אני לא בחורה קלה, אבל כשאני אוהבת אני עד הסוף..... ועשיתי הכל כי רציתי שיהיה לנו טוב.....

בקיצור... כשזה ביום שאמר לי שהוא רוצה להיפרד (כשבאתי אליו) 3 שעות ישבתי מחוץ לבית שלו ופשוט בכיתי כמו ילדה.. כאב לי.... אבל החלטתי לאסוף את עצמי עם כל האהבה שבעולם ולנסות להמשיך הלאה..אבל הלב.... כואב

מה אתם אמורים????