היא הכעיסה אותי. איך מסיימים את זה יפה, ואם בכלל לסיים את זה?

שלום לכולם!
הכרתי מישהי ויש בנינו תהומות של השקפות עולם, חונכתי בבית שלא שופטים אדם על השקפותיו, אלא על מעשיו. לכן הסכמתי לתת לזה צ'אנס.
היא באמת נשמעת נחמדה. וטובת לב.
היא עובדת בעבודה נורא קשה, ועובדת לטעמי יותר מידי.
הערתי לה על זה כמה פעמים, עד שהיא ביקשה ממני שאני אפסיק. לקחתי צעד אחורה, ויותר לא הערתי לה.
דיברנו ביום שישי, והיא ביקשה ממני לצאת לסרט, האמת שחשבתי שהיא צוחקת ועניתי לה שכן. חשבתי שזה היה ברור לה כי ביום ראשון הייתי צריך להתעורר בחמש בבוקר.
מה שכמובן לא קרה, הלכתי לישון נורא מוקדם, והשארתי את הנייד על מצב "שקט". למחרת היא הבהירה לי שהיא נורא כעסה, ואמרה לי "קבענו ונעלמת לי".
וטענתי שלא, ובכלל, חשבתי שהיא הציעה את זה בהומור.
במהלך השבוע היא הרימה עליי את קולה כמה פעמים. ירד לי ממנה המון. אבל יחסתי זאת בגלל שהיא עייפה, ואנשים עייפים נוטים להיות לדבר בקול רם.
אחרי כמה ימים אני חושב שהבנתי, היא פשוט מאשימה אותי על מה שהיא עברה עם האקס.
יש לנו אותו שם, היינו באותה יחידה בצבא, השקפות העולם שלנו די דומות, ופשוט היא הלבישה עליי את דמותו, ותוקפת אותי על דברים שהוא עשה.ומה שקומם אותי יותר שהיא כעסה עליי שסיפרתי לה כדרך אגב על האקסיות שלי, ואמרה לי שזה לא מעניין אותה למרות שהיא מדברת על האקס שלה בלי סוף.
וקרה עוד משהו. היום היא הציעה לי להיפגש, ואמרה שנדבר כשהיא תקום, אז שאלתי אותה אם "קבענו", והיא אמרה שלא בדיוק. אני שונא שעושים לי את זה, משאירים אותי תלוי באוויר עד הדקה ה-99.
אם אני לא יהיה פנוי, הברזתי לה. ואם אתכונן, היא יכולה לומר לי שלא נפגשים והיא תצא בסדר...
ומה שעוד יותר הכעיס אותי זה שאחרי שהיא סיימה משמרת בוקר, דיברנו כדי לקבוע (או שלא) לערב, והיא ביקשה ממני בעבר שאני אחליט לאן נצא, ושהעלתי זאת, היא הרימה עליי שוב את הקול, ואמרה לי שבמקום לאחל לה חלומות פז, אני "משגע" אותה לאן נצא. והדבר הנוסף היא צמחונית, אז הצעתי לה מסעדה בשרית, לרגע שכחתי את הפרט שהיא צמחונית, ולמרות שהם מציעים גם מנות צמחוניות, היא תקפה אותי שבכלל הצעתי זאת. היה לה כ"כ קשה לומר "טעית", שתהיה בצורה מכבדת? ונניח ששכחתי. עשיתי זאת מרוע? מה קרה?!
איך מסיימים את זה יפה, ואם בכלל לסיים את זה?
לא רוצה לפגוע בה.