דיכאון בגלל מישהי...איך בן אדם מסוגל ככה לשנוא בן אדם אחר על שקר אחד?

היי, לפני בערך 4 חודשים, הכרתי מישהי באינטרנט והתחלנו לדבר המון במשך כול יום.

אני אמרתי לה שאני בן 15, מה שהיה שקר בגלל שלא רציתי שהיא תצחק עליי ותתייחס אליי כמו לאל ילד קטן..

אז אזרתי אומץ, ואמרתי לה שאני בן 13.
היא קיבלה הלם, אחרי כמה נסיונות להשיג אותה היא אמרה שהיא רוצה לחתוך ממני לא בגלל שאני בן 13, אלא בגלל ששיקרתי לה.. היא אמרה שהיא מחקה מהחיים שלה אנשים ששיקרו לה ולו פעם אחת!

התחלתי לבקש סליחה, להגיד לה שאני מסוגל לעשוך משהו לעצמי (אני תמיד הייתי בן אדם רגיש, אני לא מסוגל לחשוב את עצמי חיי רגע אחד בלעדיה..)

אבל זה לא עניין אותה, ניסיתי ממש הכול כדי לשכנע אותה לסלוח לי.. אמרתי לה שזה שקר לבן בגלל שאם הייתי אומר לה שאני בן 13 היא לא הייתה לוקחת אותי ברצינות, בגלל זה הייתי חייב לשקר ולהגיד 15..

עכשיו אני במבוי סתום, אני הייתי בדיכאון בגיל 11.. ואני כן יודע מה זה אומר, שנה שלמה אחרי בצ'פר אני רק ישבתי וחשבתי על למה אני קיים בכלל? על זה שאין משמעות לעולם.. כול היום הייתי עצוב, רבתי עם כולם והתדרדרתי בלימודים.. הדיכאון עבר לי אחרי שנה.

היא אמרה לי לנסות לדמיין את זה מהצד שלה, ניסיתי ועוד איך ניסיתי, אבל אני לא מבין איך בן אדם מסוגל ככה לשנוא בן אדם אחר על שקר אחד?.. היא אמרה שהיא לא מסוגלת לסמוך עליי, ושזה נגמר..

אני התחלתי כבר לפתח יאוש, רבתי עם המדריך שלי בגלל שלא הסכמתי לעזוב את הפלאפון שלי (אני נמצא בפנימייה), אני מרגיש כ"כ רע שפתאום עולה בי המחשבה בראש לדקור את עצמי למוות, אני מרגיש את זה כ"כ ריאליסטי.. אני יודע שכול מי שאיי פעם התאבד, כמה שניות לפני המוות הוא התחרט על הכול אבל זה כבר היה מאוחר מדיי..

בקיצור.. מה שהכי גדול פה הוא העובדה שאני דתי(לשעבר מלפני חודש), זאת אומרת שאין בנות בעולם שלי ואני יכול לקבל מכות ועונשים אם אפילו אני אדבר עם בת.. זאת הסיבה כנראה הראשית שקשה לי להפרד ממנה.. אני אגיד שאני הפסקתי להאמין בה' מלפני חודש בערך, ההורים שלי חושבים שאני עדיין דתי למרות שאני לא..

----------------------------
לסיכום.. מה אני יכול לעשות כדי להתגבר על זה?
אני לא אשרוד ואני מרגיש את זה, אני מחר לא הולך לבית ספר אלא הולך לעשות בעיות, אני לא שולט כבר בעצמי מרוב יאוש..

תודה שקראתם,
ירין (שם בדוי).