חוסר ביטחון בסיטואציות חברתיות עם החבר- איך אפשר להפוך לקלילה?

אני בחורה קצת חסר ביטחון ועל כן אני תמיד דורשת במובן כלשהוא מבן הזוג שלי תשומת לב בכל סיטואציה, שיראה לי שהוא איתי, תומך בי וביחד איתי בהכל במילים, מעשים הכל רק כדי שארגיש אהובה מה שנקרא. הוא כבר עושה את זה באופן אוטומטי מכל הלב. אבל בסיטואציות בהן אנחנו נמצאים בחברת אנשים זה קצת פחות מורגש ולפעמים אני מרגישה שהוא מתעלם ממני, זה בעיקר קורה עם החברה של אח שלו. אני אוהבת את אחיו וחברתו מאוד אבל רואים שהיא בחורה שאוהבת את עצמה, יודעת מה היא שווה ולא צריכה כל פעם לשמוע את זה על מנת להרגיש בטוחה. וזה גם מתבטא ביחס של חבר שלי אליה. הרבה פעמים הוא יעדי× £ להקשיב לדעה שלה מאשר למה שאני חושבת, יעדיף להתייעץ איתה כאשר היא בסביבה(אני מדגישה שזה קורה רק כשהיא בסביבה שלנו למשל באה אליהם הביתה, מעבר לכך אין קשר ביניהם). יש בחבר שלי צד ילדותי (כמו אצל כל בן אני משערת..) שלצד הזה לי משום מה קשה יותר להתחבר, הצחוקים שלו נהיים ממש מוזרים והיא דווקא כן מבינה אותם אז הם כל הזמן צוחקים ויורדים אחד על השני. לפעמים הוא גם מכניס אותי לסיפור ומתחיל לרדת עלי ואני לא עונה כי אותי זה מרגיז. חייבת לציין שאחיו של החבר שלי גם פחות מתחבר לצחוקים של שניהם, הוא פחות צוחק אבל הוא כן מרגיש קשור כי החברה שלו מכניסה אותו לזה, החב× ¨ שלי פשוט נסחף בצחוקים ולא שם לב אלי בכלל. ברגעים כאלה אני מרגישה מיותרת, לא קשורה, הביטחון יורד לרצפה והמצב רוח יורד אבל מצד שני אני מבינה שזה לא בכוונה רעה. הרבה פעמים בסיטואציות כאלה אני משתתקת ולא מדברת כל היציאה מהרגשה של את מי בכלל יעניין מה שאני חושבת או אומרת.
החברים שלי אומרים לי לזרום. שהגיוני שלא ב100 אחוז אני והוא נהיה דומים. דווקא הצחוקים שלו לפעמים מצחיקים אותי, אבל מצד שני אני לפעמים מרגישה משעממת ומעפנה כשאני רואה שהחברה של אחיו זורמת ואני לא.
אני לפעמים פשוט מרגישה שאני מקנאה בה וחושבת לעצמי הלוואי שהייתי בטוחה בעצמי ויודעת מה אני שווה כמוה, אני בטוחה שהיחס של כל הבנים שאי פעם פגשתי בעולם היה משתנה כלפי.
אפעמים אפילו עוברות לי מחשהות בראש שהיא הייתה יותר מתאימה לו ממני ואני מחזיקה את עצמי מלא להגיד לו את זה... כאילו לאיזה מצב אני מגיעה שמחשבות כאלה עוברות בראשי?!
אני יודעת שהחבר שלי אוהב אותי מאוד, בשום פנים אני לא חושבת שהוא רוצה אותה בצורה כלשהיא א כל כי היא חברה של אחיו פשוט אני מקנאה ביחס הכללי שלו אליה, היא כל כך משדרת ביטחון ששלי פוחת למרות שעם אנשים אחרים אני לא מרגישה ככה. אני מבינה שכדי שהמצב ישתנה, אני צריכה להתחיל להבין מה אני שווה, לשדר ביטחון, להיכנס גם לצחוקים שלהם עם כמה שאני פחות מתחברת, להראות שאני בעניינים ואז לראות שוני ביחס אלי, פשוט להיות קצת קלילה וזורמת זה נכון לכל סיטואציה, לפעמים אני לוקחת הכל קשה מדי. אבל איך אפשר לפתח ביטחון, להרגיש תמיד טוב בכל סביבה ולא להרגיש לא שווה ומיותרת? איך אפשר להפוך לקלילה אם אני כלל לא מתחברת לצחוקים?
מרגישה פשוט מעפנה, משעממת ולא שווה כלום.
מה אני יכולה לעשות כדי לשנות את "מעמדי"?