מאוהב בו עד עכשיו

שלום לכם קוראים יקרים ! אני לא יודע אם מישהו ממכם יוכל לענות לי אל השאלה הזאת באמת, אבל אני לפחות אנסה, אני הומו ולפני כמה שנים כשהייתי בן 15 למדתי במוסד תורני פנימייתי, למדתי שם שנתיים ובשנה הראשונה הכרתי מישהו, אותו אחד הוא אחד הבחורים הכי יפים,מקסימים,חכמים שפגשתי מעודי, על השניה שראיתי אותו התאהבתי בו,מיד! בטח אתם חושבים שבאתי לספר לכם סיפור, אבל לא. אני התאהבתי בו כמו לא יודע מה, הייתי פותח לו את הדלת לכיתה,לחדר כשישנתי איתו בשנה השנייה,לחדר אוכל,לכיתות אחרות, בקיצור הייתי דלוק לו על הגוף ועל הנשמה, הבעיה המרכזית שהייתה זה: שלא ידעתי אם הוא הומו ועד היום אני לא יודע, ואני עדיין מאוהב בו! לא יכול להוציא אותו מהראש שלי! מה לא ניסיתי, עד שהייתי שוכח אותו הייתי נזכר בו, תמיד הייתי נחמד אליו,קניתי לו מתנות לימי הולדת במאות שקלים, בשנה השניה כשישנתי אתו בחדר באיזשהו יום הוא הלך לחדר עם איזה משהו מזכוכית ובדרך זה נפל ונשבר לו, הבאתי מהר מטאטא וכף והתחלתי לנקות, ואז הוא שאל אותי בעצבים "תגיד לי מה אתה הומו?" והיו אנשים מסביב ולא ידעתי מה לעשות ועניתי לו "לא", עד היום אני מתחרט שלא אמרתי כן, יכול להיות שהיינו היום ביחד, אני זוכר גם כשהיינו הולכים לישון בליילה ובבוקר כשהוא היה יושן הייתי מסתכל על הפנים שלו הוא היה נראה כמו מלאך שנפל מהשמיים כזה מתוק! הייתי בוכה מלא פעמים על זה שאני רוצה להיות איתו ושנהיה זוג, אבל לא קרה בינתיים כלום, ומאז שפגשתי אותו ועד היום אני מפנטז עליו דברים וחולם חלומות עליו, אני זוכר גם שכשהיינו לומדים משהו ביחד הוא היה שם יד על הכתפיים שלי ומצמיד את הרגל שלו לשלי וזה היה מחרמן אותי בטרוף, פעם כמעט הבאתי לו נשיקה ברחוב, אתם קולטים? ברחוב! והוא תמיד היה מחייך את החיוך המלאכי הזה שלו,וההרגשה כשאתה מסתכל על החיוך שלו הייתה כמו לאכול סוכר בדבש,יותר מתוק אפילו! היום הוא לומד...תקשיבו טוב אתם לא תאמינו, לומד בישיבה בירושליים!!! ואני כמעט הולך ברחוב בלי כיפה! אני לא יודע מה לעשות אני מאוד אוהב אותו! יורדות לי דמעות עכשיו, להגיד לו שאני הומו,לא להגיד, מה לעשות? בבקשה מי שיכול לענות בהבנה אמיתית אני אודה לו מאוד! זה עניין מאוד רגיש בשבילי! שלכם, מאוהב עד עכשיו