ככה זה בזוגיות, תקבלי את זה
היי, שלום לכולם.
אני רוצה להתייעץ לגבי נושא שמטריד אותי מאז שאני פעילה מינית וזוגית (מגיל צעיר מאוד- מגיל 14).
תמיד הייתי מאוד מינית אבל גם מאוד זוגית. תמיד הייתי במערכות יחסים רציניות ותמיד הרגשתי לא מסופקת וגם לרוב הייתי זאת שיוזמת את הפרידה.
מצד אחד, אני מאוד אוהבת להיות בזוגיות (אני לא מעוניינת בסטוצים): אני אוהבת לטפל, להיות חמה כלפי בן הזוג שלי, לתמוך, לבשל, לנקות. אני אישה מושכת בעיני הרוב וגם מנהלת קריירה מצליחה. תמיד הרגשתי שאני הבת זוג האידאלית מהרבה בחינות.
העניין הוא, שבכל פעם שאני יוצאת ממערכת יחסים אני מרגישה הקלה. כי בתוך מערכות היחסים תמיד הרגשתי לא מסופקת מהרבה בחינות, הן מבחינה מינית- תמיד הרגשתי שאף אחד לא עומד בקצב שלי והן מבחינות אחרות כמו התחושה הבלתי נסבלת שאני הופכת להיות "רגילה" או מובנת מאליו. שרק בהתחלה משקיעים בי ואילו אני מנסה להמשיך לרגש ולתת לגבר להרגיש סקסי, מיוחד ו"חדש" בשבילי, גם אם אנחנו כבר לא בתחילת הקשר.
בסופו של דבר אני מוצאת את עצמי מפלרטטת עם גברים אחרים ומפנטזת עליהם וממורמרת ומרגישה שאני כמו חיה סגורה בכלא.
אז אני מסיימת את הקשר, מרגישה הקלה וחופשייה ותוך זמן קצר שוב מוצאת את עצמי בקשר רציני חדש.
עכשיו חשוב לי לציין שהגברים שאני יוצאת איתם תמיד היו בחורים טובים שאוהבים אותי מאוד ומתייחסים אליי יפה.
השאלה שלי היא האם יש לי בעיה? האם זוגיות פשוט לא מתאימה לי? או האם יבוא יום ואמצא גבר שדומה לי ואז דברים יסתדרו? או שאני סתם מפונקת ודורשת יותר מידי?
אשמח לעצות כנות ורגישות.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025